20.07.2017
 

ימי תפארת

עד היום אין ז'אנר ספרותי המסב לי תענוג רב יותר מאשר ספרי הזיכרונות העזים של לוחמי המחתרות. קורא אתה ומשתומם כיצד בני עשרה ידעו להרגיש בגודל השעה וגייסו כוחות בינה ואחריות יש מאין. הפכו חייהם קודש לתקומה הלאומית. גם כעת השעה לא פחותה בחשיבותה. יהי נא להט פעילותם מופת לנו.

מעטים היו אנשי ברזל ופלדה אלו ולא העזו לדרוש לעצמם את השררה, בצניעותם לא יכלו להשליט את מערכת הערכים שלהם על החברה המתעצבת. על כן, מעטים אחרים שלא סבלו מרגשות נחיתות תפסו גם תפסו את השררה וההובלה ושִכתבו את ההיסטוריה והחברה בדמותם. מערכת הערכים הסוציאליסטית-פועלית-ציונית לא סיפקה יעוד מלבד קיום וגם זה ללא התכלית, לא החזיק מעמד כרצון מעבר לדור או שניים. אנשי ההדר והאדנות לא לקחו את השררה ובכך הותירו את ההובלה למי שהטמין מנגנון השמדה עצמית בגוף הלאומי בכך שהחסיר ממנו יעוד, תכלית ואמונה.

אנשים עם פרספקטיבה רחבה, בעלי תפיסת עולם מובהקת השואפים להכילם על הכלל ולהנהיגו בהתאם, מטבעם מיעוט הם. הרוב חי את חייו הקהילתיים המקומיים במקרה הטוב והפרטיים אישיים במקרה הפחות טוב. הרוב מוכן תמיד להעניק את הגה ההנהגה למי שיקום ויאמר "אני" ויצביע לאן תוך כדי. אלפיים פועלי עליה שנייה שהפכו להנהגת הישוב והמדינה שיצקו את ישראל המתחדשת לבבועתם, הבינו זאת. אנשי ההדר והאדנות שדיברו בשם כל מהווי העם מימים ימימה וכיסופיו העמוקים ביותר לעתיד לבוא, לא.

גם ברבות הימים כשהיורשים הרעיוניים של אותם לוחמים קיבלו לידיהם את הגה השלטון, לא ידעו לשלוט ומצאו עצמם טוענים בגאווה שהם ורק הם יגשימו את חלומות השמאל הרבה יותר טוב ממנו עצמו. ואילו הציבור הדתי הלאומי שהיה היחידי שזכר וייחל ליעוד ותכלית. הציבור שראה בעיני רוחו את הדמות הנכספת של המדינה היהודית ,חברתה ומשטרה הרצויים, הותיר את תקוותיו לעתיד לבוא בלתי מוגדר.

היום, כשכל התאולוגיות של השמאל מראשונה ועד אחרונה קרסו כמו גשר המכביה אל המים העכורים, הבמה פתוחה בפנינו. צריך רק להעז, לעלות עליה ולומר "אני". על הכוחות הלאומיים שיודעים להשיג את השלטון והכוחות האמוניים שיודעים מה ברצונם לעשות בו, לחבור ולהושיע את ישראל משמד.

ימינו, אינם פחות מפוארים מימי המחתרת, הבנתי בבגרותי. אנחנו עומדים בלוז ההיסטורי כמה מדרגות קרוב יותר להגשמת היעוד היהודי בארצו. החרות המדינית היא כלי, הגשמת היעוד היא המטרה. התפיסות של מדינה יהודית לעומת מדינת היהודים (שזולגת היום למדינת כל אזרחיה) סוף סוף מפלסות דרכן אל אנשים ללא רגשות נחיתות, המעיזים לדרוש את השלטון. ערב המהפכה האמונית ,ערב בחירת הנתיב לבית שלישי הם זמנים לא רעים לחיות בהם.שנסו מותניים ודרשו מנהיגות יהודית ,אתם ראויים לה!

אלה קובלנץ
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ">This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חברת מנהיגות יהודית

*בת 23 מסיימת בימים אלו תואר ראשון בארכיאולוגיה ומדעי המדינה.

 

תרום למנהיגות יהודית

תרום למנהיגות יהודית

מאמרים חשובים בנושא

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613