23.04.2017
 

מאמרים

סוד הדין והרחמים

בשבת האחרונה, בעת קריאת התורה וההפטרה, נזכרתי בטיול היפיפה הזה.

פרשת כי תשא. חטא העגל. עיכוב קל של משה רבנו וכבר גולש העם לעבודה זרה. "וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי"- אומר ה' למשה – " וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל " (שמות ל"ב).

אבל משה מתחנן, הא-לוהים מתרצה, הגזרה מתבטלת ואז באופן מפתיע, דווקא בשיא כעסו של הבורא, מבקש משה את מה ששום יילוד אישה לא קיבל מעולם - לראות את הא-לוהים. "וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבֹדֶך." (שמות ל"ג). הא-לוהים מסכים: "וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם.

סיפור מאוד מוזר. דווקא עכשיו לבקש בקשה שכזו? ובכלל- איך יכול בשר ודם לראות את הא-לוהים, זה הרי לגמרי לא הגיוני! ולמה מזכיר הא-לוהים פתאום את עניין החנינה והרחמים.

טוב, אז משה לא ביקש לראות את הא-לוהים כפשוטו – הרי זו עצמה מחשבת עבודה זרה - הוא ביקש להבין את האופן שבו ה' מנהיג את עולמו. חטא העגל מוכיח שוב שאין מצב שאנשים לא יחטאו. אם כן ,על פי מידת הדין, אין העולם יכול להתקיים. משה רוצה להבין איך מאזן הא-ל בין מידת הדין למידת הרחמים. זה הסוד שגילה לו הא-ל. צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, איך תיתכן שואה מחד ואמונה בטוב מאידך – כל השאלות שככול הנראה איש מלבד משה מעולם לא ידע להשיב – "וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם.".

ואז באה ההפטרה.

מלכות אחאב. מעצמה אזורית (אולי אפילו עולמית) מודרנית ומפותחת מאוד. צפצוף ארוך על חוקי התורה, חיסול נביאי ה', מרדף חסר פשרות אחר אליהו הנביא שהביא עונש שמימי נורא על הממלכה- שלוש שנים ללא טיפת גשם ורעב כבד. לפתע פונה הא-ל אל אליהו ומצווה אותו לגשת אל אחאב ולבשר לו כי הגשם ישוב לרדת. רגע רגע – הרי לא שמענו שאחאב חזר בתשובה? מה קורה פה? הא-לוהים מצמץ ראשון...?

כנראה שאליהו – שהעיד על עצמו שקנאי הוא – התקשה לקבל זאת. הרי לא יכול להיות שישראל תשגשג והיהודים לא ישמרו שבת! אבל רק למשה גילה הבורא את הסוד. אז קודם שאליהו מבשר על הגשם, הוא חייב להחזיר את העם בתשובה – חייב! בשליחות זו ה' לא ביקש זאת ממנו – אבל אליהו יוזם את המופע של חייו. הוא זורק לאחאב אתגר "...שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל אֶל-הַר הַכַּרְמֶל… " (מלאכים א' י"ח) ושם נבחן לפני כולם מי הוא הא-לוהים. אחאב מסכים ומכנס את עמו יחד עם נביאי הבעל. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ אֶל-הָעָם אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע-מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. כג וְיִתְּנוּ-לָנוּ שְׁנַיִם פָּרִים וְיִבְחֲרוּ לָהֶם הַפָּר הָאֶחָד וִינַתְּחֻהוּ וְיָשִׂימוּ עַל-הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא יָשִׂימוּ וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-הַפָּר הָאֶחָד וְנָתַתִּי עַל-הָעֵצִים וְאֵשׁ לֹא אָשִׂים. כד וּקְרָאתֶם בְּשֵׁם אֱלֹהֵיכֶם וַאֲנִי אֶקְרָא בְשֵׁם-ה' וְהָיָה הָאֱ-לֹהִים אֲשֶׁר-יַעֲנֶה בָאֵשׁ הוּא הָאֱ-לֹהִים וַיַּעַן כָּל-הָעָם וַיֹּאמְרוּ טוֹב הַדָּבָר.

המופע מצליח מעל למשוער, בורא עולם נענה כמובן רק לקריאתו של א-ליהו, העם חוזר בתשובה - "וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים" - אליהו סוגר חשבון עם נביאי הבעל, שוחט אותם בנחל קישון ומתפנה לבשר את בשורת הגשם. ואכן, ענני גשם מתקשרים מיד מעל לים התיכון, בתוך זמן קצר יורדים גשמי ברכה והכל בא על מקומו בשלום. טוב לעושי דבר ה' רע לעוברים על צוויו – גן עדן חרדי, בלי שאלות מסובכות.

אבל האידיליה לא מחזיקה זמן רב מעמד. אין 'הוקוס פוקוס' בתהליך שיבת העם אל א-לוהיו. איזבל כבר יודעת ל'סדר' מחדש את ראשו של המלך. הסדר הישן וה(לא) טוב חוזר על כנו, אליהו בורח להר סיני ולשאלת הבורא – "...מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ" – הוא עונה" - קַנֹּא קִנֵּאתִי ל ה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ". אולי מנסה הא-ל, באותו מקום בדיוק בו גילה את סוד הדין והרחמים למשה, להסבירו גם לאליהו, " ...לֹא בָרוּחַ ה' ... לֹא בָרַעַשׁ ה'... אבל אליהו לא מסוגל, "וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיֵּצֵא וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה..." - שוב שואל אותו ה' - "מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. (האם הפנמת?) ושוב עונה אליהו יד וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

בשלב זה מועברת השליחות מאליהו לאלישע ואליהו מצטווה להופיע בכל ברית מילה (הברית הפרטית) ובכל ליל סדר ( הברית הלאומית) כדי להיווכח שישראל לא עזבו את בריתך.

*

מתנשמים ומתנשפים הגענו למוחרקה. בדיוק כאן ביצע אליהו את המופע שלו. ממזרח הקישון – שם שחט את נביאי הבעל, ממערב הים וענני הגשם. בן דודי החילוני ואני גולשים עכשיו במורד בחזרה אל המכוניות.

*פורסם בnrg

 

 

תרום למנהיגות יהודית

תרום למנהיגות יהודית

הרשמה לעדכון שבועי


הרשמההסרה

מאמרים אחרונים מאת משה פייגלין

מאמרים אחרונים בנושא

תפילות
משה פייגלין/29.09.2012
סוד הדין והרחמים
משה פייגלין/13.03.2012
אצלי הוא כבר זכה
משה פייגלין/09.02.2012
עלץ ליבי ב-ה'
משה פייגלין/03.10.2010

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613