"כיצד תתייחסו לחילוניים כשתהיו בשלטון?" – שאל אותי החילוני.
"מי הרבנים שלכם?" – שאל הדתי.

פתאום אני מבין ששניהם סובלים מאותה מחלה. שניהם מתייחסים אל המנהיגות כאל מן אבהות שכזו. אבהות שמכניסה את הנתינים תחת כנפיה, מספקת את צורכיהם, חושבת בשבילם, מחליטה בשבילם. "כיצד תתייחס אלי" שואל החילוני בחשש, הרי ברור לו שגורלו ביד המנהיג, שאין לו ומעולם לא נועדה להיות לו אחריות אישית. בחירה.

המושג "מדינת הלכה" עולה מידי פעם על סדר היום הציבורי על ידי אותם גורמים המנסים להפחיד אותנו שהנה באים וכופים על כולנו סדרי חיים שיחדרו אל חיינו וישעבדו אותם – לפחות כמו באיראן החומייניסטית. בדברים הבאים נראה שלא רק שאין ממש בדברים האלה, אלא שהמושג "מדינת הלכה" כלל איננו רלוונטי למציאות הנוכחית של חיינו. אין חיה כזאת.

כשפנינו אל הליכודניק הממוצע ובדקנו עם אלו מן מסרים של מנהיגות יהודית הוא מזדהה, התברר לנו שרוב המסרים שלנו מקובלים עליו בהחלט. אך ארבע מתוך הנקודות שהזכרנו, זכו מיד להזדהות מיוחדת.

• >חזרה לערכי המשפחה.
• >חינוך יהודי-מסורתי לכל ילד.
• >בטחון ללא אשליות אוסלו.
• >בג"צ הנבחר על ידי נציגי העם.

החכמה הצבורה ב"איש הקטן" מיקדה אותנו בנקודות היסוד.

ב"ה אב תשס"ד

 בהיותי מורה צעיר בעיר פיתוח בצפון זמנתי לשיחה את הוריו של תלמיד אשר באופן כרוני אחר לבית הספר. האב שהיה סבל במקצועו, הגיע, שמע, ומיהר לעבודתו. לאחר כמה ימים שלא חל שום שינוי במצב זימנתי את האב בשנית. השיחה התנהלה בפתחו של ביה"ס והיא נחרטה עמוק בתודעתי:

-          הבן שלך ממשיך לאחר!
-          מה אתה רוצה ממני? אתה מורה! אתה משרד החנוך! תדאג לו. אני סה"כ סבל אני צריך לעבוד. אתה אחראי על הילד הזה, תעשה את העבודה שלך ותפסיק לבלבל לי במח.

האב הסתובב ומיהר לעבודתו.

בעקבות פרסום ועדת וינוגרד, בחרנו מבחר ציטוטים מהעדכונים השבועיים של מנהיגות יהודית. בציטוטים אלו ניתן לראות כיצד ראשי מנהיגות יהודית קראו את המציאות נכון בזמן אמת.

בעדכן השבועי משבוע שעבר בוריס יוסין העלה את סוגיית היחסים בין דתיים לחילוניים במנהיגות יהודית. גם אם אין כרגע בעיה ביחסים, כפי שבוריס טוען, הנושא בהחלט ראוי בעיניי לדיון. ליבון הסוגיה יכול לשפר את ההבנה בין חילונים לדתיים במנהיגות ובעתיד גם בחברה כולה, ויכול לשפר את ההבנה של העולם החילוני בתוכו אנו פועלים ועליו אנו רוצים להשפיע.

לפני כחמש שנים, הודעתי על כוונתי להיכנס כקבוצה,במסגרת תנועת מנהיגות יהודית, לליכוד. נפגשתי עם ליכודניקים רבים בהווה או בעבר, אנשים אידיאולוגיים וישרי דרך, ומרובם הגדול קיבלתי תגובה דומה:

"הם יאכלו אתכם לארוחת בוקר",
"הליכוד היום זה רק ג'ובים ואינטרסים אישיים",
"או שתהפכו להיות כמותם או שתמצאו את עצמכם בחוץ בתוך זמן קצר...".

למרות הבעייתיות המהותית הכרוכה במשטר המערבי של מדינת ישראל, בעייתיות המתגלה שוב ושוב בחיי היום יום ובמיוחד בתחום המשפט, ולמרות העובדה שהמשטר הנוכחי איננו עומד, ולא מתיימר לעמוד, בהגדרה של "מדינה יהודית", חובה עלינו להודות שכרגע אין לנו שום אלטרנטיבה למשטר זה.