ראש חודש ניסן מתדפק בשערנו ועמו ויכוחי חוק החמץ. את עמדתי כבר הבעתי כאן בשנה שעברה. באופן עקרוני אני מתנגד לחוקים דתיים. אין חוק המחייב לערוך ברית מילה וכולם עושים זאת. גם חוק המחייב לעמוד בצפירת יום הזיכרון – אין, כי במקום שיש תרבות, לא צריך חוקים. החוק צריך לבטא את התרבות לא לנסות ליצור אותה וכשהוא עושה זאת הוא מביא יותר נזק מתועלת. כשהתורה שלנו תיהפך לתרבות שלנו, כשמי שמוכר חמץ בפסח יחוש כמי שלא שם לב לצפירת יום הזיכרון והמשיך ללכת, תיפסק מכירת החמץ. שום חוק לא יעשה זאת קודם לכן.