מה מציע הימין לעתיד ישראל על פני הנפילה? קיבוע בטוח לפי התהום .

אנשי ליכוד יקרים . מה שלומכם ? לא, באמת מה שלומכם ?

איך מצב הרוח , מה רואים באופק ? למה אתם מייחלים , ולמה אתם מרשים לעצמכם לייחל בכלל בעשר שנים האחרונות ? או שאולי פסגת השאיפות שלכם היא מיזעור נזקי הנסיגות והבריחות של השמאל . אתם קוראים לזה ראליזם קיומי . נדמה לכם שעמדות הימין לנצח במיעוט , על כן צריך לקבל ראשית את המציאות שיצר השמאל ( אחרת בכלל לא יחשבו שאנחנו רציניים ) ואחר כך לבחון איפה אפשר לבלום . משל לרואה אדם נדחף לפי תהום בידי אחר והוא במקום להצעידו משם לפסגות יציבות ובטוחות מציע לו בשיא הרצינות האסטרטגית קיבוע על פי התהום, שהרי שם הרבה יותר בטוח מאשר בתהום עצמה . לחפש עמדה אחרת בכלל לא " ראלי " כאמור במסגרת המחשבה של הימין .

וולרשטיין, את האמת וכל האמת:

האם קרצתם עין לבנימין נתניהו כבר בערב החורבן בדרום?

רגע האמת שלכם מגיע, ראשי מועצת יש"ע בעבר, בהווה ובעתיד... ועל-כן אמרו לכולנו את האמת ואת כל האמת ובקול צלול ורם: האם כאשר ניהלתם את מאבק לכאורה נגד חורבן הישובים בדרום – קרצתם עין, לא רק לקציני המשטרה והצבא (כפי שכל מצלמה ומיקרופון תיעדו למשמרת), אלא גם אל האליל החדש-ישן שלכם, בנימין נתניהו?

ומה חשבתם – שלא תהיה השתמטות?

כשארגנתם את עצרת השלום בכיכר – ורבין ופרס התחבקו שם עם המשתמט הגדול – אביב גפן – איזה מסר חשבתם שאתם משדרים לנוער?

שמתם לב שפתאום אתם נורא נורא חשובים? כל כך חשובים שמי שרק לפני חודש הציע להביא אליכם מירדן חטיבה שלמה של אש"פ – עכשיו מחתת רגליו בין ישוביכם. אתמול הוא מבקר במטה בנימין, היום בשילה – מחר בגוש עציון. מסתבר שכצריך את קולותיכם אתם כן ליכודניקים, כן לגטימיים, אתם כל כך חשובים – שפתאום אתם מקבלים טלפונים, כמעט כל ערב – טלפונים שמסבירים לכם מדוע כל כך כדאי לכם לתמוך במי שלא החמיץ מעולם הזדמנות לבגוד בכם. מגורשי קטיף מתבקשים עכשיו להצביע בפריימריס של הליכוד עבור האיש שיכל למנוע את גרושם אך בחר לתמוך בגרוש הזה בכנסת, ולתקצב אותו בתפקידו כשר אוצר.

כדי להוציא את המדינה ממסלול ההתרסקות שלה – עלינו להתמקד בחמש נקודות שהמכנה המשותף לכולן הוא – ביצור הזהות היהודית.

רוצים להיות מיליונרים וגם להציל חיים של הרבה תינוקות בעולם? אז תקראו טוב את הטור השבוע, כי אני לגמרי רציני – מי מכם שייקח את הרעיון הפשוט שכתוב כאן ויפתח אותו – יכול בהחלט להשיג את שתי המטרות הללו – גם להציל חיים וגם להתעשר.

"שימגנו את הבתים לפני שיקרה פה אסון" התלוננה השבוע תושבת קיבוץ כרמיה שרקטת קסאם פגעה באחד מבתיו. האזרח הקטן אולף לבקש מיגון. המושגים 'אויב' ו 'ניצחון' נעקרו מתון אוצר המילים שלו וכל שנותר הוא להתמגן. אין אויב ערבי – יש טרור ערבי. "צריך להילחם בטרור". הבעיה היא שלטרור אין כתובת, וגם לא יכולה להיות. טרור הוא הפחדה – כלומר תוצאה של פעולת האוייב. נתאר לעצמנו מה היה עולה בגורלה של האומה האנגלית, אם צ'רצ'יל היה מגדיר לתושבי לונדון המופגזת, את מטרת המלחמה כהפסקת הטרור האווירי, או עצירת מטוסי הלופטוופה. אילו נהג כך – בלונדון היו מדברים היום גרמנית. סביר להניח שקודם לכן היו תושבי העיר דורשים מיגון – כמו תושבת כרמיה המסכנה. אלא שצ'רצ'יל לא נהג כך. בשעות הקשות ביותר הוא הגדיר את מטרת המלחמה כניצחון על הגרמנים. המושגים 'אוייב' ו 'ניצחון' נחרתו עמוק בתודעה האנגלית והצילו את העולם החופשי.

משרד החינוך אישר לבתי הספר הערביים, ללמד על האסון הלאומי - "הנכבה" - שאירע לערביי ישראל במלחמת השחרור. עובדה זו מצטרפת לשלל החלטות של גורמים רשמיים המסמנות כוון זהה. שופטי בית המשפט העליון נמנעו מלשיר את ההמנון בטקס ההשבעה, בכדי שלא להביך חלילה, את השופטים הערבים, עם ה "נפש יהודי" שלהם... השר הערבי הראשון נמנע אף הוא מלשיר את ההמנון הלאומי – וכך מקבלת ישראל על ידי נציגיה הרשמיים את הלגיטימיות של טענת הבעלות הערבית על ארץ ישראל.