לפרשת וישלח – עם ישראל ומקומם במשפחת העמים

בפתיחת הפרשה אנו רואים שיעקב שולח "מלאכים (= שליחים, כפשוטו של מקרא) לפניו אל עשו, אחיו ארצה שעיר שדה אדום". כבר מפתיחה זו, "ארצה שעיר שדה אדום", ניתן להבין שלא מדובר בשליחה סתמית של שליחים להכנת הדרך ולא רק במפגש בין שני אחים שלא ראו זה את זה זמן רב, אלא בהכנה למפגש, שיכנם להיסטורית היחסים בין יעקב ועשו, כמיצגי הדורות הבאים והעמים העתידים לצאת מהם

בשובם משליחותם אומרים לו המלאכים ליעקב, "באנו אל אחיך אל עשו וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו".  מיהם אותם ארבע מאות איש ומה מעורבותם במפגש זה?

במדרש רבה מבואר "אמר רבי שמואל בר נחמני ארבע מאות מלכים קושרי כתרים ויש אומרים ארבע מאות מני אפרכין (= שליטי מחוזות) היו עמו ורבי ינאי אמר ארבע מאות ראשי גייסות היו עמו." מהו צורך זה של עשו בליווי של מלכותי שכזה לפגישתו עם יעקב? ומה גורם לשליטים אלה להצטרף לעשו? גם אם איננו עוסקים כאן במפגש משפחתי גרידא, כפי שהזכרנו לעייל, עדיין צריך לברר מה מלמדנו המדרש בהסברו זה לליוויו של עשו.

נסקור תחילה את המחנות הנפגשים התורה מתארת את משפחתו של יעקב השבה מחרן אל ארצה ומולה "עשו בא ועמו ארבע מאות איש", שאינם בני משפחתו של עשו, לכאורה. אם כן, נוכל לומר, שבעוד מחנהו של יעקב מונה את משפחתו הקרובה, מחנה עשו הוא צירוף של נציגי עמים.

במהלך השיחה בין יעקב ועשו, לאחר שבני המשפחה ניגשים ומשתחווים, מבקש יעקב מעשו לקחת את מנחתו מידו ועשו נענה להפצרותיו של יעקב ולוקח. בהמשך מציע עשו ליעקב לקבל ממנו ליווי או להשאיר עם יעקב נציגות ממלוויו, אך יעקב דוחה בנימוס הצעות אלה ומבטיח לבוא לשעיר בקצב שלו.

התנהלות זו תוכל לקבל הסבר, כניסיון של עשו לצרף את יעקב אל אותם ארבע מאות איש, אל איחוד האומות המונהגות על ידו. יעקב המבחין בסיכון, שבצירוף העם היהודי אל "משפחת העמים", אינו דוחה את ההצעה באופן מוחלט, אלא מקבל אותה בתנאים שלו ואומר "ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה." מסבירים המפרשים, שהבטחתו של יעקב לעשו שיבוא שעירה תתממש בגאולת ישראל כחזונו של הנביא עובדיה, הנקרא בהפטרת פרשה זו, "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והייתה לה' המלוכה".

 נמצא, לפי זה, שצירוף עם ישראל למשפחת העמים, בנוסף לארבע מאות אינו אפשרי, אבל כאומה המגדירה מערכת ערכית לאומות ומקיימת לשפוט את הר עשו, כאשר לה' תהייה המלוכה, זהו מקומו הראוי של עם ישראל וזהו תפקידו ביחס לאומות העולם, לתקן עולם במלכות שדי.  

לעיון במאמר פרשת וישלח משנת תשס"ד - הממליך מלכים ולו המלוכה  לחץ כאן