מאת: ד"ר יצחק קליין
היכונו לשיבת ימי מפא"י העליזים. לאחר הבחירות הבאות,
מפלגה אחת תהפוך לדומיננטית בפוליטיקה הישראלית, בדיוק כמו בשנות ה-50
וה-60. היא תשלוט באופן בלעדי במוקדי הכח העיקריים בממשלה. שלטונה
אולי לא תימשך שנות דור, אך תהיה ארוכה. מפלגה זאת היא הליכוד.
כמו בימי מפא"י, מפלגה זאת תקבע בלעדית את המדיניות
בנושאים החשובים ביותר: ארץ ישראל, בטחון, משק וחברה. סביבה יחוגו
כל מיני מפלגות לווין, קטנות יותר וקטנות פחות: עבודה, שינוי, רוסים,
דתיים, וכו'. המפלגה הדומיננטית—אפשר לכנותה "מפלגת הגמון"—תקבע,
בהתאם לצרכיה המזדמנים, עם מי היא רוצה לבנות קואליציה: פעם עם זו,
פעם עם זו. היא תשחק הפרד ומשול, בדיוק כפי שהיא עושה כיום, אך חזק
יותר.
אם המדיניות המתאימה למפלגת-ההגמון לא תמצא חן בעיני
הפרטנרים הקואליציונייים, תמיד יהיה אפשר למצוא פרטנר חלופי. היכולת
האמיתית של כל אותן מפלגות-לווין "להשפיע מבפנים" תשאף, למעשה, לאפס,
כי ההחלטות החשובות יינקטו ע"י קבוצה קטנה של מנהיגים במפלגת ההגמון.
המנהיגים והח"כים של מפלגות אלו יהיו אולי אנשים נחמדים, אך זה לא
יהפוך אותם לחשובים. את עובדה זאת הם ינסו להסתיר היטב מעיני
בוחריהם.
בראש סדר יומה של מפלגת-ההגמון יעמוד יעד מרכזי אחד:
לשמור על השלטון. רוממות האידיאולוגיה תישאר בגרונות מנהיגיה, כי כך
עושים פוליטיקה, אך בפועל היא תהפוך למקובעת ותשאף לעשות כמה שפחות.
החלום של כל מפלגת-הגמון היא להגיע לראש המערכת, ואז לא לשנות כלום.
כל שינוי, גם אם הסוגיה בוערת ונחיצות השינוי ברורה לכל, גורר אחריו
מידה מסוימת של סיכון אלקטורלי. מפלגות-הגמון שונאות סיכונים. בשביל
מה להסתכן? יותר טוב מהמצב הנוכחי לא יכול להיות—למפלגה, אם לא
למדינה.
יש רק דרך אחת להשפיע על מפלגת-הגמון, ועל דרכה של
המדינה: מבפנים. הדבר היחיד שיכול לגרום למפלגת-הגמון לשנות כיוון
או ליזום, היא הופעת קבוצת אידיאליסטים בתוך שורותיה, שהמטרות שהם
רוצים להשיג חשובות בעיניהם יותר מג'ובים. רק קבוצה כזאת יכולה לדחוף
מפלגת-הגמון לעשות דברים חשובים, כדי שהמדינה תצא נשכרת. אם מעיינים
בהיסטוריה של מדינות דמוקרטיות אחרות, בהן התחוללו שינויים ציבוריים
חשובים, רואים שכך זה קורה בכל מקום: קבוצה מגובשת של מסורים לדבר
חוללו את המהפיכות הימניות בארה"ב ובבריטניה בשנות ה-80, וגוררו
אחריהם את יתר חברי המפלגות בהן פעלו.
מי ישמור על מפלגת-ההגמון? מי יכול להשפיע על דרכה,
ולמנוע ממנה להפוך לאכזבה גדולה לכל מי שציפה לשינוי משמעותי במצב
המדינה? לדאוג, למשל:
* שהליכוד לא יגיע לשלטון כדי להקים במו ידיה מדינה פלסטינית בארץ
ישראל?
* אדרבה, שהרשות הפלסטינית, מנהיגיה, חיילותיה וארגוני הטרור הלווים
עליה יושמדו?
* שעסקני הליכוד לא יפנו ללקוט כמה קולות עלובים בכפרים ערביים,
במקום לטפל בסכנה הקיומית למדינה העולה מאותן קולות (כפי שהתריע
לאחרונה לא אחר מאשר אהוד ברק ממפלגת העבודה?)
* שמינויי שופטים בישראל ייעשו בעתיד ע"י נציגי רוב העם בכנסת, כמו
במדינות דמוקרטיות אחרות, ולא ימשיכו להיות הנחלה הפרטית של השופט
אהרן ברק?
* שהר הבית ייגאל?
רק מי שנמצא בפנים. ליתר דיוק: רק מי שנמצא בפנים על
מנת לקדם מצע ברור ומוגדר, ולא סתם כדי להיות. בליכוד היום, יש רק
קבוצה אחת כזאת: תנועת מנהיגות יהודית, בראשות משה פייגלין.
זה הזמן להתפקד ולהשפיע. השבועות האחרונים של המבצע. המלאי אינו
מוגבל—יש טפסים—אבל המבצע הולך ומסתיים. קוראים יקרים, אם חשוב לכם
להשפיע על דרכה של המדינה, הקיץ הזה עלול לקבוע אם אתם תקועים על איזו
מפלגת לווין, או נמצאים על הפלנטה הנכונה.
* ד"ר קליין הוא ראש "המרכז המדיני לישראל" ומועמד למרכז הליכוד מטעם
תנועת "מנהיגות יהודית" במעלה אדומים
.
|
