|
בפרשתנו מתואר לראשונה בהיסטוריה כיצד בוצעה תזוזת אוכלוסייה על פי החלטת מנהיגותה החוקית. מדובר במצרים בתקופת שבע שני הרעב, שאחרי שבע שני השבע, תחת מלכות פרעה. אין לראות בדברים אישור מוסרי לביצוע דבר דומה בימינו, אבל מעניין לבחון את הבסיס הערכי לפיו פעלו המצרים הקדמונים.
לאחר שיוסף פתר את חלומותיו של פרעה ונתברר להנהגה המצרית, כי בפניהם שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב, הם נקטו בשיטה הכלכלית הפשוטה, כעצתו של יוסף, וקנו תבואות בזול בתקופת השפע, כדי למוכרן ביוקר בתקופת המחסור. על תקופת הרעב נאמר "ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד" ובהמשך "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שוברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה". כך, בהדרגה, אוסף יוסף את כל האמצעים הכלכליים הקיימים במצרים, בכלל זה, מקנה הבהמות, המקרקעין ולבסוף קנה יוסף גם את נתיני פרעה לעבדות המלך. אם כן, בנתונים אלו מתבצע הטרנספר. יוסף, למרות מעמדו כשליט מצרים, אינו קובע מחיר באופן חד צדדי לרכושם של המצריים. הדבר נעשה בהסכמה על פי היצע וביקוש, שנאמר "ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עליהם הרעב ותהי הארץ לפרעה", אין קביעה יזומה של יוסף, אלא מכירה ברצון המצרים המוכרים, אמנם בלחץ הרעב הכבד, רק אחרי כן נאמר "ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו". אין לשלטון, מכל סוג שהוא, סמכות מוסרית לטול לעצמו את הבעלות על נכסי אזרחיו בלי הסכמתם מרצונם החופשי, על אחת כמה וכמה, כאשר השלטון הוא דמוקרטי, שאמור לבטא את רצון האזרחים ולפעול לטובתם. במעשהו של יוסף, שהעביר את העם המצרי לערים וממקום למקום במצרים, אנו רואים שהוא הרשה לעצמו יוסף לעשות כן, רק לאחר השלמת מכירת נכסיהם מרצונם. לימינו נוכל ללמוד מסיפור זה, שלמרות שהצדק הטבעי דוחה את הכוונה של השלטון הנוכחי במדינת ישראל, לחסל את ההתיישבות היהודית ברצועת עזה, עדיין גם לפי הקוד הלא צודק של שלטון זה, הוא מחויב לקבל את הסכמתו של כל אדם המתגורר או מחזיק נכסים באזור, ביחס להוצאת רכושו מידיו ובוודאי על הוצאת עצמו מביתו. בנוסף לכך, טמונה כאן מסקנה חשובה גם לתושביה היהודים של רצועת עזה. יוסף, במסגרת שלטון הפרעונים, לא העיז לגעת ברכושם הפרטי של המצריים, לפני שהם מכרוהו ביוזמתם. אם בעידן הנוכחי, יעמדו יהודי רצועת עזה בלחץ ובפיתויים ולא ייקחו כסף מהשלטון תמורת נכסיהם, לא יהיה מי שיוכל לבצע את תוכניות הפינוי, בשום פנים ואופן. מי ייתן ובמהרה יזרח על ציון אור חדש ועם ישראל ירחיב את ישיבתו ואחיזתו בכל מרחבי ארץ קודשנו. לעיון במאמר פרשת ויגש משנת תשס"ד גאולה בהתהוותה לחץ כאן
|
