השבוע יצא לאור גליון המצודה מס' 8. למעלה מ 400 מתנדבים כבר מפיצים את הגליון ואנו דואגים לכך שבכל מקרה הוא יגיע לכל חברי מרכז הליכוד חברי הכנסת והשרים. הדווחים שאנו מקבלים מן המפיצים טובים מאוד. בדר"כ התגובה חיובית מאוד, ואותו קשר קבוע ומפרה, בין אנשי מנהיגות יהודית – הציבור האמוני, לבין כלל חברי הליכוד – הציבור הלאומי, קורם עור וגידים. מדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח. אין כאן קיצורי דרך אך התמורה המצפה למתמידים היא לא פחות מאשר הנהגת שיבת ציון המתחדשת. אנו זקוקים לעוד הרבה יותר מפיצים בכל רחבי הארץ. ההתחלה טובה מאוד אך בכדי להקיף באמת את כל חברי הליכוד יש צורך מספר גדול הרבה יותר של מפיצים. להזכירכם – מדובר בסך הכל במסירה ידנית ללא כל בקשת תמורה, של עיתון מעניין ומשעשע, לכ 15 כתובות במרחק הליכה קצרה ממקום מגוריכם, מסירה המתבצעת – פעם בחודש. התקשרו עכשיו למטה בירושלים והצטרפו – 1-800-200-613 או בדוא"ל: mailto:
ביום ראשון התקיים במשרדנו בירושלים מפגש חודשי של חברי המרכז שלנו. בכדי לאפשר יתר שיתוף פעולה והתעדכנות שוטפת, הוחלט כי בכל יום א' שלאחר ראש חודש, החל מהשעה 18:00 יתקיים מפגש עם חברי המרכז ופעילים של מנהיגות יהודית. למפגש הראשון הגיעו כ 40 איש והוא כלל עדכון שוטף שניתן על ידי מיכאל פואה ומשה פייגלין, ודיון פתוח בנושאים שונים שהועלו. היה מעניין ופורה. המפגש הבא יתקיים בע"ה ביום א', ו' שבט. נא להודיע במטה על כוונה להגיע משום שייתכן ונזדקק למקום גדול יותר.
עדכון פוליטי
ועדת חוקה:
בימים אלו יושבת ועדת חוקה על המדוכה בנושא תיקוני החוקה השונים. ביום ג', כ"ב טבת (3/1/05), אמורה להתכנס הוועידה למושב נעילת הוועידה והפיכתה למרכז. במושב זה יועלו להצבעה תיקוני החוקה שתכין ועדת חוקה בימים הקרובים. על פי החלטת בית הדין של התנועה, תיקוני חוקה שלא יובאו להצבעה במושב זה יובאו בפני המרכז בשנה הקרובה. הוועידה אמורה להסמיך את המרכז לתקן תיקוני חוקה ברוב רגיל בשנה הקרובה.
מזכירות:
בימים אלו פורסם לוח הזמנים לבחירות למזכירות הליכוד. הבחירות תערכנה, בעז"ה, ביום ד' כ"ג בשבט (2/2/05) . כל חבר ליכוד יכול להציע את מועמדותו עד יום ה' י"ח טבת (30/12/04). מחיר הגשת מועמדות הוא 1000 ₪. את נושא הבחירות למזכירות במנהיגות יהודית מרכז הרב דודי שפיץ, 2305865-052.
רבים שואלים בימים אלה: כיצד זה נוכל להצביע לליכוד בבחירות הבאות? מדוע שנצטרף למפלגה המגרשת יהודים מארצם? כמובן שאריק שרון אהוד אולמרט שאול מופז ושאר מחריבייך, אשר גנבו את הליכוד מחבריו (והדבר בא לידי ביטוי מובהק בהתעלמות ממשאל המתפקדים) מעוניינים מאוד שהנאמנים במפלגת השלטון הלאומית, יתייאשו ויעזבו. שרון ושאר מהרסייך שבליכוד, מאוד מאוד היו רוצים לראות כיצד הכוחות הנאמנים עוזבים את התנועה ומותירים למהרסייך חופש פעולה מוחלט. כל כך מוטרדים מהרסייך, עד שבאופן חסר תקדים הם מונעים את המשך מסירת טפסי ההתפקדות לליכוד. האם אין זו הוכחה מספקת לכך שזהו בדיוק מה שצריך לעשות היום? להמשיך ולהתפקד? האם מתפקדי המפד"ל מדאיגים את שרון? האם מתפקדי האיחוד הלאומי מדאיגים אותו? או שמה היחידים שמדירים שינה מעיניו הם מתפקדי מנהיגות יהודית בליכוד. התפקדו לליכוד, אמנם עכשיו זה הרבה יותר קשה מבעבר, אך מובטח לכל מי שישלח אלינו את טופס ההתפקדות, כי בסופו של דבר הטופס יקלט.
אך כיצד זה נוכל להצביע ליכוד מוסיף ושואל השואל. לשמחתנו אין כרגע בחירות באופק. ובכל זאת מי שמעונין בתשובה מפורטת עכשיו מוזמן לעיין במאמר הבא (התפקדות, הצבעה ומוסריות): http://he.manhigut.org/content/view/733/100.
שאלת הסרבנות
הויכוח שפרץ סביב מכתבו של פנחס ולרשטין אינו אלא סערה בכוס מים. השמאל הצדיק ותמך כל השנים בסרבנות. אפילו היועץ מזוז "גילה הבנה" לסרבנות השירות ובל נשכח – מדובר בסרבנות במדים שהיא חמורה הרבה יותר מסרבנותם של אזרחים. ברור אם כן שזעקות השבר של הקוזאקים הנגזלים אינן זעקות לגופו של עניין וכך יש להתייחס אליהם. ולרשטין החל תהליך חיובי של הטמעת הצורך בשינוי כוון מוחלט במאבק על גוש קטיף. את הלגיטימיות והחשיבות שבמעבר אזרחי פומבי על החוק, הנעשה באופן בלתי אלים ותוך נכונות לשאת בעונש, הסבירו הוגי השמאל אין ספור פעמים. אך מה לנו כי נישען על עמוס עוז, ישעיהו ליבוביץ', משה נגבי וחבריהם. כבר הסביר הרמב"ם בהלכות מלכים, שמלך שציוה לעבור על מצוות התורה – אין שומעים לו. הדברים פשוטים, ולא נותר אלא לתמוה כיצד זה עדיין נמצאים רבנים התומכים בקיום פקודה בלתי חוקית בעליל הסותרת לחלוטין את כל התורה כולה (וגם את החוק הישראלי). בל נשכח, לא במחלוקת רעיונית עסקינן, לא שאלת מעמד המדינה והגאולה עומדת על הפרק. מדובר בעברות החמורות ביותר שאין עליהן מחלוקת. מדובר בסיוע שלא מדעת לרציחה. הניסיון המצטבר בעשר השנים האחרונות מראה באופן הברור והחד משמעי ביותר, שכל נסיגה מעודדת את הטרור הרצחני ומספקת לו מאחזים להמשך תנופת הרצח. כל ההתרעות של נאמני הארץ מפני הצפוי לנו באם ניסוג – התגשמו במלואם ואף מעבר לכך. אלפי אנשים כבר שילמו בחייהם את מחיר הצייתנות. הנסיגה משמעותה (גם אם כמובן לא מתכוונים לכך) סיוע להמשך הרצח. כמובן שאין זו כוונת הממשלה, אך אין לכך שום משמעות. דברים שרואים מכאן, שרון כבר לא רואה ולא יראה משם. חייל העוקר יהודי מביתו בגוש קטיף ומסייע למסירת השטח לערבים, מסייע בבלי דעת, על פי כל התקדימים, להמשך והגברת הרצחנות הערבית. זהו הגיון פשוט הנסמך על ניסיון ברור וחד משמעי של עשר השנים האחרונות. כל פלפולי אותם רבנים התומכים בקיום הפקודה הארורה הזו לא ישנו את העובדה המרה הזו. אך גם מי שחולק על הטענה הזו, אינו יכול להתווכח עם העובדה הפשוטה שיש כאן גזל. האם מותר לחייל לגזול את ביתו של יהודי אחר פשוט משום שכך צוותה המדינה? האם מותר לגזול בשליחותו של גורם אחר? הטענה שאין החייל גוזל אלא המדינה גוזלת מגוחכת ואף מזויעה. קשה לקלוט כיצד רב מפורסם מצדיק ביצוע פקודה בלתי מוסרית בכך שהחייל אינו אלא "פיון קטן ושליחם של גורמים אחרים". האם לא זה בדיוק היה טיעונם של פושעים במדים לאורך כל הדורות? ---מי שאיתרע מזלו להישלח לבצע את הפשע, יש לו זכות לסרב אם אינו עושה זאת, הרי הוא פושע לכל דבר.
היכן מנהיגות יהודית בתוך כל זה?
כידוע, מנהיגות יהודית קמה על ברכי תנועת 'זו ארצנו', שהוציאה לפועל מרי אזרחי בלתי אלים בכל רחבי הארץ. ראשי התנועה שילמו ברצון את מלוא המחיר. אולם בסיום המאבק – כשהמאבק האזרחי של "זו ארצנו" וגופים נוספים תורגם לניצחון פוליטי – היתה האלטרנטיבה: בנימין נתניהו.
עד מהרה התברר שחזרנו למשבצת הראשונה. מתברר, שבלי אלטרנטיבה מהותית, המאבק בשטח חסר משמעות. לשם כך הוקמה מנהיגות יהודית, בכך היא עוסקת, ובשום אופן לא נזנח את ניצני האלטרנטיבה שפיתחנו, גם אם מאוד מדגדג לנו בקצות האצבעות לשוב ולהנהיג את המאבק ברחוב. "זו ארצנו" הראתה בדיוק כיצד יש לנהל את המאבק, ואנו מקווים כי יימצאו מנהיגי שטח חדשים שיובילו את המאבק הכל-כך מתבקש כיום.
וגוש קטיף?
לגוש קטיף יתרון גדול מאוד על תוקפיו. כל שעליו לעשות הוא להישאר איתן ולא להישבר. לשרון הרבה יותר קשה מאשר לתושבי קטיף. שילוב הנחישות הפסיבית בגוש, עם מאבק אמיתי בכל רחבי הארץ, כשמן העבר השני הולך המצב עבור שרון ומסתבך – יוביל בע"ה לביטול רוע הגזרה. אנו כמובן נוסיף ונפעיל את הכלים הפוליטיים העומדים לרשותנו בליכוד. אך השפעתם של אלה מצומצמת, ובל נשכח – לא לשם כך נכנסנו לליכוד!
יום עיון בנושא חידוש הקהילה במדינה היהודית
בי"ד באדר א' נקיים בירושלים יום עיון בנושא חידוש הקהילה במדינה היהודית.
ככל שאנו הולכים ומעיינים באתגר המדינה היהודית העתידית, אנו מבינים שאבן היסוד לחברה העתידית במדינה היהודית היא הקהילה. עם ישראל פיתח ונשען על המבנה הקהילתי לאורך כל הדורות, והוא שנתן לו את חוסנו החברתי. מדינת ישראל הריכוזית ביטלה כלאחר יד את מבנה הקהילה ולמעשה ראתה עצמה המדינה כקהילה אחת גדולה. התוצאה הנראית היום לעין היא שהמדינה אינה מסוגלת לדאוג באמת לאזרחיה, ואין זה משנה כמה כסף נמצא בקופת האוצר – בתי התמחוי הפרטיים הם אלה המונעים רעב של ממש. היחיד הישראלי שאין לו קהילה הפך כוכב מנותק, נופל ומיואש ברחבי הריק הגדול.
כיצד נחדש את המבנה הקהילתי בשממה הגדולה? כפי הנראה זהו האתגר החברתי הגדול ביותר הצפוי למדינה היהודית כשתקום. ביום העיון ירצו פרופ' פול אידלברג מן הכיוון החוקתי-מדעי. הרב ד"ר יצחק ליפשיץ מן הכיוון ההלכתי מדיני. פרופ' הלל וייס מן הכיוון התרבותי חברתי. הרב ד"ר אליהו זייני (רב הטכניון) מן הכיוון התורני מדעי. ולסיום נתבשם בהרצאתו של הרב ישראל אריאל על יחסי הגומלין שבין הקהילה היהודית לבית המקדש.
כאמור, תתקיימנה ההרצאות בירושלים, בי"ד באדר, משעה 14:00עד הערב.
הודעות
ביום שלישי, ט"ז טבת (28.12.04), שעה 20:00, יתקיים חוג בית עם משה פייגלין לסטודנטים בבר אילן, ברח' אריה בן אליעזר31, רמת-גן, בביתו של יואב צארום. לפרטים נוספים: אמונה: 054-7692470.
ביום חמישי, י"ח טבת (30.12.04), ב-11 בבוקר, יתקיים עימות בין ח"כ מיכאל איתן לבין משה פייגלין בנושא ההתנתקות. העימות יתקיים במכללת ספיר בשדרות.
