21.11.2017
 

דף הבית

הרבצ"ר מטעם

במזרח אירופה, במיוחד ברוסיה הצארית, היתה תופעה של רבנים מטעם או מטע"מ - ראשי תיבות של מטעם מלכות. רבנים אלו מונו על ידי השלטונות כנציגיהם כלפי היהודים.

בקהילות ישראל התרוצצו שתי גישות כלפי רבנים אלו.

האחת, השתדלות למנות לתפקיד אנשים שאדרת הרבנות הולמתם. דוגמא לאישיות כזו היה הרב יעקב מזא"ה ממוסקבה. לפעמים התמנו אישים שאמנם לא היו רבנים אבל כיבדו את המשרה – למשל הסופר שלום עליכם היה רב מטעם בכמה קהילות.

אבל, רוב הקהילות השתדלו למנות לתפקיד אנשים הרחוקים מרחק רב ככל האפשר מכל דמות רבנית או סתם דמות אנושית מעוררת כבוד.

מסופר שפעם בא שר הפלך הרוסי לבקר אצל הרב מטעם בקהילה ומצא אותו מתגולל בקיאו שיכור כלוט. לאחר זמן פגש את אחד מראשי הקהילה ואמר לו כך נראה הרב שלכם? השיב לו: כך נראה הרב שלכם הרב שלנו הוא אחר.

במשך שנים רבות היתה תקוה שהרבנות הצבאית לא תהיה רב נות מטעם אלא רבנות אמיתית. הרב שלמה גורן זצ"ל הוביל תהליך של רבנות ארץ ישראלית עצמאית וזקופת קומה. אבל בימים אלו נסגר הגולל על רבנות זו והיא הופכת להיות רבנות מטע"מ במובן הגרוע ביותר האפשרי.

נתחיל למנות את הארועים החמורים אשר הובילו את הרבנות הצבאית מטעם אל השפל הנוכחי.

ראשית, מאז תחילת הלחימה צה"ל מסכן את חיליו כדי להמנע מפגיע באוכלוסית האויב. התנהגות זו לא רק שהיא אנטי הלכתית אלא גם אנטי אנשית – שום צבא בעולם לא נהג ולא נוהג כך. החל מבעלות הברית באירופה ועד ארה"ב בעיראק – כפי שמסביר בעל העיקרית שתפקידו של מנהיג להיות רחמן לעמו ואכזרי לאויביו מנהיג הנוהג להפך נכשל במה שהוא קורא "האומנות המלכי" ונפסל לתפקידו. לכן שאול נפסל למלך כי נכשל באומנות המלכי – חס על עמלק מאוביו ולא חס על העיר נוב מישראל. לעומת זאת דוד חס על ישראל והיה אכזרי לאויבי ישראל לכן למרות ששאול היה צדיק מדוד נפסל שאול למלך.

בעיר קודשנו ג' נין נפלו שלושה עשר מחילינו בגלל התנהגות מחפירה וקודם לכן נפלו ששה מחילינו בקבר יוסף לאור אותה תפיסה.

מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חתוך וברור שיגיע לכל חיל וחיל ולכל קצין וקצין המחייב אותו להגן קודם כל על חיי חבריו הלוחמים לפני חיי האויב?

אבל הרב הצבאי הראשי שתק ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים.

הרב הצבאי הראשי שותף לרצח - איסור יהרג ואל יעבור.

שנית, מאז קום המדינה משרתות חילות בצבא. אבל, עד לפני כחמש שנים לא היה הבדל מהותי בין שרות הבנות בצבא לבין התפקידים שמלאו בשוק האזרחי. לכן ניתן היה לחיות עם הענין הזה בקצת לבטים. אבל לפני חמש שנים החל שינוי כאשר שרות הבנות הפך להיות שצמוד לשרות הגברים. דבר המביא מידי יום לסטואציות של איסורי עריות החמורים ביותר.

מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה ברור וחד משמעי האוסר בכל תוקף על יצירת מצב זה והאוסר על כל חייל וקצין לשתף פעולה עם מצב כזה?

אבל הרב הצבאי שתק ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים.

הרב הצבאי הראשי שותף לגילוי עריות - איסור יהרג ואל יעבור.

שלישית, חילול שבת. בכל יחידות צה"ל כיום מחללים שבת שלא לצרכים מבצעיים על ימין ועל שמאל. השבת מזולזלת לגמרי במחנות צה"ל. אבל, בפינוי חוות גלעד נשברו כל הקודים כאשר אלצו חיילים שומרי מצות לחלל שבת ללא שום סיבה ללא שום צורך.

מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי שיאסור בתכלית מעשים כאלה? מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור למצות את הדין עם העבריינים?

אבל הרב הצבאי הראשי שתק, ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים.

הרב הצבאי הראשי שותף לחילול שבת שהוא איסור סקילה.

רביעית, כשעלתה תוכנית ההתנתקות לאויר. תוכנית הכרוכה בהריסת ישוב הארץ בהגלית אלפי יהודים.

מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להוציא פסק הלכה חד משמעי האוסר על כל חיל קצין או אזרח לקחת חלק בתוכנית מתועבת זו?

אבל הרב הצבאי אינו שותק אלא מגבה את התוכנית המתועבת מעל כל במה.

הרב הצבאי הראשי שותף לביטול מצות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה.

חמישית, לכולנו ידוע מה המצב האמיתי בסיסי צה"ל. לכולנו ידוע באיזה רמה נשמרת שם הכשרות באיזה רמה מקיימים שם מצות.

מי אם לא הרב הצבאי הראשי היה אמור להפסיק את השערוריה הזו.

אבל הרב הראשי הצבאי שותק, ושתיקתו רועמת יותר מאלף רמקולים.

הרב הצבאי הראשי שותף להאכלת מאות אלפי יהודים באיסורי דאוריתא.

נסכם אם כן את קוי דמותו של הרב הצבאי הראשי –

מסייע לרצח – איסור יהרג ואל יעבור.

מסייע לגילוי עריות – איסור יהרג ואל יעבור.

מסייע לחילול שבת – איסור סקילה.

מסייע לביטול מצות ישוב הארץ - השקולה ככל התורה כולה.

די בזה ואין צורך להשלים את דמותו.

כאשר מרן הראי"ה היה בלונדון במלחמת העולם הראשונה הגיעה אליו ידיעה דחופה בערב יום הכיפורים – כמה יהודים נתיני רוסיה נאסרו ועמדים להיות מגורשים חזרה לרוסיה הצארית.

הרב ביקש מיד פגישה אישית עם הרב הראשי לבריטניה והקיסרות. הרב ההוא חשב שהראי"ה מבקש את ברכתו בערב היום הקדוש יום הכיפורים וקבלו מיד. אבל הראי"ב ביקש ממנו להתערב כדי לבטל את גרושם של היהודים שנתפסו. אבל הרב הראשי סרב להתערב בנושא שטופל בידי בית המשפט המלכותי. הטונים בפגישה עלו אבל הרב הראשי עמד על דעתו. בסוף לקראת כניסת הצום נתן הרב הרשמי את ידו לראי"ה וברכו כדי לסמן שהביקור נגמר. הראי"ה סרב ללחוץ את ידו שנשארה תלויה באויר. ואמר לו: שער הגמרא יש לו ערך רק אם הוא מחובר לגמרא. רבנות רשמית טובה היא רק כאשר היא קשורה לגדולי ישראל. אבל שער יפה וממורק בלי הגמרא עצמה הוא חסר ערך והפנה לו את גבו.

שעות ספרות אחר כך כאשר כבר נכנס יום הכיפורים היתה התקפת אוירית גרמנית על הנמל ועל אוניות הגרוש וגרוש היהודים בוטל.

הלואי והרבנות הצבאית היתה לפחות שער יפה של גמרא – אבל גם את זה היא איבדה ממזמן. היא במקרה הטוב ביותר דף שער שנתלש מרצונו ונכנס לביוב מרצונו.

 

סרט מנהיגות יהודית

 

אם תרצו

התוכנית המדינית

 

 

תרומות

 


ניתן לשלוח צ'ק לפקודת "מנהיגות יהודית" לת.ד. 21, גינות שומרון 44853

מנהיגות יהודית   מרכז שטנר 7 , קומה 2, גבעת שאול ירושלים   טל. 1-800-200-613