כתוב בתורה: בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם, לֹא תִתְגֹּדְדוּ … . ודרשו חכמינו ז"ל: לא תֵעשו אגודות אגודות, אלא הֶיו כולכם אגודה אחת . וכן הוא אומר (עמוס ט, ו) : הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָו, וַאֲגֻדָּתוֹ עַל-אֶרֶץ יְסָדָהּ (ספרי דברים פיסקה צו). וכן פסק רבינו הגדול הרמב"ם ז"ל: ובכלל אזהרה זו, שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת, זה נוהג במנהג, וזה נוהג במנהג אחר – שדבר זה גורם למחלוקת גדולה, וכתוב לֹא תִתְגֹּדְדוּ (דברים יד, א), לא תֵיעשו אגודות אגודות (הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יב, יז; הל' יד בדפוס וילנא).
הקהילה היהודית
בימים הקרובים מתוכנן יום עיון בנושא "חשיבות הקהילה היהודית". אם מתבוננים בהסטוריה הארוכה של עמנו נראה כי הדבר המרכזי במבנה הקהילה הוא בית הכנסת. בית הכנסת ובית המדרש היו ויהיו תמיד העורק המרכזי של כל קהילה יהודית הבנויה על השורשים היהודיים.
בימינו, כשקבוץ הגלויות עדיין לא הושלם- חזרנו לארץ בהמונינו אך עדיין לא התגבשנו לעם אחד, אם נרצה להמשיך את המסורת המפוארת של קהילות שבמרכזן בית הכנסת נתקל בשאלה: מהם היסודות והמנהגים עליהם תבנה הקהילה? ובאמת כל קהילה בימינו המורכבת ממגוון רחב של עדות נתקלת בשאלה: באיזה נוסח תפילה עלינו להתפלל? ובאיזה מנהגים עלינו לנהוג?
(כמובן, התגבשות אינה מחייבת אחידות בכל עניין אבל המצב כעת לכל הדעות אינו מתוקן)
מה עושים?
הפתרון לשאלה זו, דורש נכונות פנימית להתגבשות, בלעדי נכונות זו כל המילים הגבוהות לא תעזורנה. אך דומני כי צבורים גדלים והולכים חפצים בהתגבשות זו. ואם כן פנייתנו היא לצבורים אלו.
נציג את העקרון להשפעה הדדית בין עדות שונות כפי שכתב סבי הרב אברהם שאקי ז"ל בהקדמה לספר "היכל עבודת השם"- ספר על מנהגי כל העדות:
"צוינה העובדה שאינה לשבח, שבקרב מקצת עדות חל או מסתמן רפיון בכמה דרכי עבודת השם המקובלים מאבותיהם, וזאת מחמת העובדה שבקהילות אחרות אין דרכים אלו נהוגות.
ולשבח צוינו המדויק שבמבטאים, המקוריים שבכמה מסורות ומנהגים, והנאים שבכמה הנהגות וסדרים והורמו על נס, כדי לעורר את בני העדות שנשתמרו ערכים אלו בקרבם, להתחזק בשמירתם ולהתנהג לפיהם לבל ישקעו, חלילה, לתהום הנשייה, וכדי שבני יתר העדות יכירו בערכם ויוקירו אותם, ינהיגו בקרבם את הנראה להם, ועת רצון תבוא וכל מדויק ומקורי ונאה יהיו לנחלת העם כולו". (הדגשה שלי)
וראה עוד את דברי הרב קאפח (בכתבים) על "מיזוג העדות".
התפילה בארץ ישראל
נציג כמה דברים שנכתבו על הצורך בהתחדשות התפילה בארץ ישראל.
רבינו סעדיה גאון (בהקדמה לסדורו)
"והיו להם שני סדרים [סדורים] אחד לזמן המלוכה ואחד לזמן הגלות לכן נחוץ לאסוף את התפילות והברכות שהן מסדר זמנינו ר"ל תקופת הגלות ולרשמן".
ועוד כתב "וכן לא היו זקוקים אבותינו לומר מקבץ נדחי עמו מפני שהיו מקובצים ולא בונה ירושלים מפני שהייתה בנויה אבל במקום שתי אלה היו מבקשים שתימשך המלוכה וינצחו במלחמות לפי צורך כל דור "
הרב ישראל אריאל (בהקדמה לסידור המקדש)
ואלו דבריו "היוכל לעמוד בתפילה מול מקום המקדש באותה הרגשה שהייתה לו בגולה?
היוכל לומר אותן מילים-כפי שעמד לתפילה בהיותו בקצוי עולם מרוחק מעירו וממולדתו?"
דומה שאם אכן כך- אין לך תפילת קבע גדולה מזו!
נראה שהשינוי הכביר בחיי העם והארץ צריך למצוא את ביטויו בתפילה, ומכאן אותם שינויים קלים כפי שמוצעים בסידור המקדש שלפנינו".
בקישור לעיל מובא מאמר על השתלשלות התפילה, והסבר על "נוסח ארץ ישראל". כיום, נוהגים תלמידי חכמים, וציבור הגדל והולך להתפלל בסדור המבוסס על נוסחאות ארץ ישראליות. סידור זה הנקרא: "סדור ארץ ישראל" מבוסס על נוסחאות התפילה של אבותינו ורבותינו בני ארץ ישראל ויושבי הארץ הבאים אחריהם במשך כאלף שנה ומצד שני מכיל בתוכו את העקרונות שנקבעו על פי רס" ג שהובא לעיל (לפרטים ).
ושוב, קהילה יהודית
במאמר זה ניסינו לציין כמה נקודות מעשיות למנהגי תפילה בקהילה יהודית בימינו:
· מנהגי תפילה הכוללים את ההגוי המדויק, מנהגים ונוסחאות מקוריות ומנגינות נאות שקבלנו מאבותינו- בכל הגלויות. · נוסח תפילה המדגיש את השינוי הכביר בחיי העם והארץ בדורנו ואת הצרכים המיוחדים של האומה בימינו כגון: ניצחון במלחמות והרמת קרן ישראל.
ומתוך כך:
צפייה כנה לעתיד, הרמת קרן ישראל וסנהדרין, מקדש ומלכות.
