|
פתיחת פרשתנו חוזרת על הוראות הקב"ה למשה בדבר הוצאת בני ישראל ממצרים. המרכיבים העיקריים בהוראות אלו הופיעו כבר בפרשת שמות ונאמרו למשה במעמד הסנה הבוער. מהו אם כן, פשר חזרה זו?
ניתן היה לחשוב, שבפרשת שמות מכוונים הדברים להורות למשה לקחת אחריות ולהנהיג את יציאת מצרים ובפרשת וארא המטרה היא ליצור תודעה של בני חורין בעם בני ישראל המשועבד, אבל אנו רואים שבפרשת שמות נאמר כבר "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עוניים ויקדו וישתחוו." פסוק זה אינו מאפשר פרשנות כזו. נראה לי, שמטרת החזרה בפרשתנו היא ללמד על קיומה של מטרה עולמית ליציאת מצרים, בנוסף לעצם שחרורם של בני ישראל מעבדות לחירות. בבשורת הגאולה המופיעה בפרשת שמות, נאמר למשה "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו". משמע הדגש הוא על מצבו של העם עצמו כעילה להוצאתו ממצרים ולא על תפקידו ביחס לעולם ולמין האנושי. לעומת זאת, בפרשת וארא לאחר תיאור עבדות מצרים והבטחת הגאולה, נאמר "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-לוקים". פירוש הדברים הוא, שזוהי המטרה העליונה ליציאת מצרים. ומהו "ולקחתי אתכם לי לעם"? זהו בוודאי להיות לעם ה', שיהיה אור לגויים ויהווה דוגמא ומופת לעמי העולם בקיומה של חברה מתוקנת החיה חיי אומה שלמים תוך השכנת צדק חברתי, אמת ואמונה בכל מערכות חייה. לעיון במאמר פרשת וארא משנת תשס"ד - ביציאת מצרים הוחל תיקון עולם, http://he.manhigut.org/content/view/547/109/ |