ריב בין גיסים

אמש, אחרי שקראתי את מכתבך להנהלת בני עקיבא ובו דרישה שלא לאפשר לדניאלה וויס לדבר לפני חניכי התנועה יען היא קראה לסירוב פקודה.

חשבתי לדבר עמך כדבר גיס עם גיס על אותה צדקת דניאלה וויס שאיבדה קרובים וידידים ובניהם חתן ומחותנים ועתה צריכה לחזות בנצחון הרוצחים-אוי לאותה בושה. עד שאני בא עימך בדברים חלמתי בלילה חלום.

ראיתי אותך וכל חבריך ממימד באים לפנות אותנו. היו שם יונתן בשיא (גם הוא קרוב רחוק) וסגנו מומו צימרמן (שבתו חברת ביתי) ואבי רביצקי ידידך -מורך ומלכיאור והמתגייסים משלום עכשיו ומהקיבוצים –כולם התנדבו לפנות אותנו.

לא עזרו קריאותי "אבינועם אבינועם, אתם כבר נתתם להם נשק בעבר והם לא הצליחו לגרש אותנו למה לעזור להם, למה שאתם תעשו מה שהם לא הצליחו?!"

צעקת "דמוקרטיה,דמוקרטיה, בשם הדמוקרטיה"

"אבל זה היה בקולות ערבים"

"גם הם בני אדם" ענית בבוז וניגשתם במרץ עם מעדרים קודם כל לקברי המתים .

היתה שם בין קברי המתים גם הבת של שלה קרובתנו ששיכלה את בעלה ברצח הרובים הפלסטינים והיה שם הקבר של יוחנן הבן של סמי ובריינה. את יוחנן זכרתי כתינוק. אביו היה מפקד צוות במרינס בוייטנאם ומפקד צוות אצלי ביחידה הקטנה. גרנו משפחות הלוחמים ביחד. יוחנן גדל לנער חסון והפך ללוחם השייטת. הוא נהרג בחופי לבנון והובא הביתה לקבורה במושב לייד המשק החקלאי שהוריו בנו לתפארת. והיו שם רבה של כפר דרום הרב שמעון בירן ה' ינקום דמו זכר צדיק לברכה. ועוד הרוגי מלכות שאי אפשר לעבוד במחיצתם . וחיטטתתם בקבריהם ובשרידיהם ואחר כך הלכתם אלינו החיים מתבצרים בנשינו וילדינו וכאשר החזקנו איש באחיו למען לא ניפרד החילותם להכות באלות על אצבעותינו וכפותינו כדי שניפתכם –כפי שאימנו אותכם במתקני הצבא שקמו לשם כך בעוד מועד.

והיו שם המוני שוטרים וסוהרים שעזבו תפקידיהם בלחימה שמחבלים ובפושעים כדי להילחם בפושעים-החדשים. ועמד שם קראדי המפכ"ל צועק במגפון שאסור למשטרה להיכשל הפעם אחרי שנכשלה בפינוי אלפי בתי הערבים הבלתי חוקיים בנגב ובגליל ואם גם הפעם יכשלו ... את ראשית דבריו ציטטו שוב המון עתונאים -כל אלה שהטיפו במשך שנים לגירושינו ושבאו לראות קצת נחת מעמלם. היו בהם חניכי אורי אבנרי מ"העולם הזה" שאף הגניבו את חבריהם מהפתח והרש"פ מצויידים בתעודות עתונאים אל מאחורי שורות החיילים -למען יראו בעיניהם בחלום המתגשם. והיו שם מוחאי הכף ומעודדי העט –חרבות להשכיר- עקיבא אלדר ונחום ברנע ובן כספית ויואל מרקוס. יואל בכיר הכתבים התכבד לשבת בקרון האלוף כמי שהיה ראשון המבשרים לשמאל את אתנן הזנות ששילם שרון כדי להיחלץ מתלייניו בפרקליטות ובעתונות. מרקוס היה גם ראש הממליצים שלא להעמיד לדין את שרון כאשר זה יעשה מהלכים היסטוריים אמיצים ובדין זכה בכבוד זה.

ואז החל הירי. לעולם לא נידע מי התחיל. המחלקה היהודית של השב"כ טענה באמצעות אמנון אברמוביץ שמדובר בעוד שמפנייה שסרחה. המתנחלים טענו שמדובר היה באנשי שב"כ ממש שחזרו על תרגיל האלוף בימית כשירה אלא שהפעם זה יצא מכלל שליטה והיו שזיהו את אנשי הקיבוצים לבושים במדים מכוונים ויורים מפינות מוסתרות.

עמי איילון בעצמו בן קיבוץ הגיב בערב בשידור חי שזה לא משנה מי ירה ואין להתרגש מהירי . הוא וחבריו כבר המליצו בעבר שאין להבהל ממלחמת אחים ומאלטלנה שניה כחלק מתהליך ייצוב הדמוקרטיה.

כשבאת לבקר אותי בבית חולים אחרי שהנחת בנימוס זר פרחים של מימד על קברי מתי הפינוי שאלתי אותך שוב-למה?

ענית כדרכך, דמוקרטיה.

אבל אתה עצמך אמרת לי שיש גבולות לדמוקטיה והזכרתי לך את הטרססנפר לערבים- שאמרת שלא תקיים, גם אם תקבל עליהם פקודה מוסמכת, כי יש עליהם דגל שחור. הסברת לי לייד מטתי באורך רוח ובחיוך סלחני שאת אמות המידה למוסריות לא תמיד הרוב קובע.

אלא מי - שאלתי בהתרגשות.

יש כת מסויימת מאד יחודית והיא הקובעת. לפעמים הם נחשפים בשמותיהם (אסא כשר שחיבר את הקוד האתי לצה"ל, לדוגמא) אבל לרוב לא. מי שצריך להכיר אותם מכירם. לרוב הם בועדות סגורות והם כותבים חומרים במכוני מחקר והניירות שלהם מועברים כתורה למשה מסיני.

סיפרת לי איך אתם נבחרים להרצות לפני חיילי צה"ל ושאלתי- אין מי שיצעק עליכם כפי שצעקתם על דניאלה וייס (על שהוזמנה לדבר רק לפני תנועת נוער...), יש מי שיצעק-ענית בציניות- אבל אין איפא. ונזכרתי איך ניסיתי להגיב על דבריך לעיתונות ולא זכיתי. ואז סיפרת איך אתם נבחרים להעביר את השיחות בגלי צהל ואיך אתם גם המפרשנים בתכניות האקוטאליה למען לא יהיה שום ספק בידי החיילים מי צודק ומי שוגה.

רק מחשבה אחת התגנבה לראשי –אותה לא העזתי לומר מטעמי נימוס, איך זה שאף אחד לא פסל אותכם מוסרית על ששיתפתם פעולה עם רוצחי תינוקות ונשים והבאתם אותם לפה מתוניס ונתתם בידיהם רובים ואימנתם אותם בתקציבי עתק ועכשיו אחרי 1300 קורבנות אתם ממשיכים בכך...

חששתי שמא הואשם בהסתה.

ומטעמי נימוס נפרדתי ב"שלום לך חבר".

כך אולפתי מחדש.