|
שני עניינים עיקריים מופיעים בפרשה, קבלת התורה במעמד הר סיני ועצתו של יתרו למשה רבנו למנות שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. מעניין לבחון את גישתו של משה, שהביאה אותו לשפוט את העם מבוקר עד ערב ומה חידש לו יתרו בעצתו וכי לא יכול היה משה לחשוב בעצמו על מינוי שרי אלפים וכו'? נראה לי, שחשיבות חירות המחשבה הביאה את משה למצב המתואר בפרשה בו היה העם עומד על משה מן הבוקר עד הערב. להלן נבאר את דברינו אלה.
עקרון חשוב ביהדות הוא הפניה הישירה אל האלוקים. לפי גישה זו אין אפשרות לפנות בתפילה אל ה' דרך מתווך כלשהו גם לא באמצעות צדיק. מה שנוהגים רבים לעלות לקברי צדיקים וכדומה, עניינו הוא לפנות בתפילה אל ה' ולבקש בזכות הצדיק, אבל בשום פנים ואופן אסור לפנות לצדיק עצמו אלא רק להיעזר בזכותו. בדרך זו, מופנמת ביהודי חירותו האישית ובה במידה גם אחריותו למעשיו, היות שהוא צריך להיות מקושר ישירות אל אלוקיו ולא באמצעות כפיפות או מחויבות משנית כלשהן בעבודת ה' שלו. מכוחו של אידיאל זה, משה רבנו רוצה להעביר את התורה, שהוא קיבל, באופן ישיר לעמו, כאשר זה בא אליו לדרוש אלוקים, כדי להימנע מיצירת מדרגים נוספים בנוסף לו עצמו בהעברת דבר ה' לעם. גם משה עצמו נהייה למביא דבר ה' לאומה באילוץ, כפי שנאמר בשלהי פרשתנו בפניית העם "ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות". אם כן, המצב הרצוי היה, שמשה יורה לעם באופן ישיר את כל חוקי האלוקים ותורותיו, אולם אומר לו יתרו, "נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך", בגלל שאין אפשרות כזו במציאות הטבעית, יש לבצע התאמה כזו בה משה ימנה שרי אלפים וכו', שיסייעו בידו בהעברת התורה באופן האפשרי לבני תמותה. כך פעלה ההתאמה בין האידיאל של הקשר הישיר בין האדם לבוראו ובין הצורך הטכני בהוספת אנשים, שילמדו זה את זה את דבר ה'. מתוך דברים אלה נוכל להבין את חשיבותה של חירות המחשבה באמונתנו. אנו נצרכים להעברת התורה מדור לדור ומרב לתלמידו על ידי בני אדם, אבל הקשר הישיר עם האלוקות עומד בחשיבותו למעלה מכל מחויבות אחרת. קשר זה מבטיח את נאמנותו של היהודי לעקרים הבסיסיים של יהדותו וממילא נותן לו את חירות המחשבה, המאפשרת לו פעולה מתוך תודעתו היהודית, בלי שיהיה חייב לציית לדרישות כלשהן כאשר אינן באות מתוך תודעה זו. זהו הבסיס האמוני לציות לפקודות וגם לסירוב כאשר זה נצרך. לעיון במאמר פרשת יתרו משנת תשס"ד – אל הרצוי תוך תיקון המצוי http://he.manhigut.org/content/view/574/109/
|
