שתיקתו הפושעת של היו"ר

מאת: יוסי לסטר

בדרך כלל נהוג לכתוב על דברים שנאמרו, אבל הפעם נעסוק דווקא בדברים שלא נאמרו. ביום 16 במאי 2001 עמד חבר הכנסת אחמד טיבי על בימת הנואמים בכנסת וכינה את הרמטכ"ל רוצח ופאשיסט. יו"ר הכנסת, האחראי למתרחש בין כותלי הכנסת, בחר לשתוק.

שנה וחודשיים מאוחר יותר, ב- 17 ביולי 2002, בהתייחסו לטבח של הנשים והתינוקות היהודיים באוטובוס בעימנואל, אמר חבר הכנסת עזמי בשארה כי הוא מבין את אלו המבצעים פיגועים משום ש "אם הפלשתינים רוצים מדינה, אז הפיגועים הללו מסייעים לפלשתינים". אבל יו"ר הכנסת אברהם בורג ממשיך לשתוק.

מדוע שותק האיש - זו השאלה הגדולה. בינתיים תשובות אין, ובכל זאת, אנו ננסה לנתח כאן את האפשרויות אחת לאחת.

האפשרות הראשונה לשתיקת הכבש, כלומר היו"ר, נראית אולי בנאלית, אך היא בהחלט אפשרית. יתכן שיש לאברהם בורג בעיה חמורה במיתרי הקול. כלומר, הוא דווקא רוצה לומר משהו לנוכח דברי הבלע של טיבי וחבריו, אבל חוץ מכמה לחישות ושיעולים זה ממש לא יוצא. שמענו ששתי כוסות תה עם לימון וכפית דבש על הבוקר דווקא יכולים לעזור.   

האפשרות השניה לשתיקת היו"ר היא שאברהם בורג פשוט אינו מבין את תפקידו. כלומר, אף אחד מעולם לא תפש אותו לשיחה במזנון, לא הסבירו לו, וגם לא הנפיקו עבורו חוברת צבעונית על חובותיו וזכויותיו של יו"ר כנסת. יתכן ועל פי תפישת עולמו של היו"ר הנכבד, תפקידו מסתכם במספר פעולות חביבות כמו אירוח נשיא זימבבואה במשכן הכנסת, ישיבה בשורה הראשונה בטקסים ממלכתיים, ומדי פעם גם ניהול ישיבות משמימות באולם המליאה.  

האפשרות השלישית לשתיקת היו"ר היא קצת יותר פרגמטית. יתכן והיו"ר מנסה לא לדרוך לאף אחד על הבוהן, ולא להרגיז אף אחד. מה, הוא לא בן אדם? אין לו קריירה פוליטית? מה הוא צריך להרגיז ערבים/שמאלנים/חרדים/ימניים/דרוזים/בדואים - מחק את המיותר. הכי בטוח זה לשתוק כי שתיקה שווה זהב, כלומר קדנציות.

אבל האפשרות הרביעית לשתיקת היו"ר היא המפחידה ביותר. היא מפחידה בגלל שהיא מהווה סכנה ברורה ומיידית. כאשר קפטן של אוניה הנמצאת בהפלגה בים יודע על אחד המלחים אשר מחבל במנועי האונייה, והוא שותק   – הריהו פושע כלפי בעלי האונייה שסמכו עליו, פושע כלפי שאר המלחים והנוסעים, ופושע כלפי כלי שיט אחרים העלולים להיפגע במסלול השייט. 

כאשר מנהל של חברה עסקית יודע על עובד המוסר סודות עסקיים לחברה מתחרה או מבצע סבוטאז', והוא שותק  - הריהו פושע כלפי בעלי המניות של החברה, פושע כלפי העובדים והגמלאים של החברה, ואפילו פושע כלפי הספקים שנותנים שירות לחברה ואשר ייתכן כי לעולם לא יקבלו את כספם בגלל התמוטטות עתידית של החברה.

כאשר מפקד הצבא יודע על חייל המוכר רובים לצבא האויב והוא שותק – הריהו מבצע פשע כלפי שאר חיילי ואזרחי המדינה. למעשה, מידת הפשע של מפקד כזה גבוהה בהרבה מזו של החייל שביצע את מכירת הנשק, משום שדרגת אחריותו הגבוהה מביאה לכך שציבור גדול יותר של אנשים נאלץ לסמוך עליו.

ומה עם יושב ראש של פרלמנט, אשר יודע על חבר פרלמנט המסית כנגד המדינה אותה מייצג הפרלמנט, אבל בוחר לשתוק? האם גם שתיקתו של יו"ר כזה נחשבת לפשע? התשובה חיובית. יו"ר פרלמנט משול בתחום החקיקה לקברניט של אונייה בתחום השיט, למנהל של חברה עסקית בתחום העסקים, למפקד של צבא בתחום הלחימה.

מה שמתרחש בין כותלי המוסד הקרוי כנסת הוא באחריות היו"ר. יהיו דעותיו הפוליטיות של יו"ר הכנסת אשר יהיו, התפקיד בו בחר אינו מאפשר לו לשתוק לנוכח דברי הבלע של שליחי ערפאת בכנסת ישראל. במידה והאיש אינו מסוגל לעמוד בתנאי זה, תמיד פתוחה בפניו הדרך להגשת מכתב התפטרות. אבל ליהנות מכל העולמות – זה אי אפשר יותר.