|
בפרשתנו מופיע מגוון גדול של מצוות מסוגים שונים, מצוות עשה ומצוות לא תעשה, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, הלכות עבד ואמה, הלכות רוצח, הלכות גנב, הלכות שומרים, היחס לחלש, עזרה לזולת, הלכות שמיטה, שבת וחגים, דיני מאכלות אסורות ועוד. דומה הדבר כאילו יש כאן מספר מצוות מכל סוג, כדוגמא. בסוף הפרשה חוזרת התורה ומזכירה את עלותו של משה רבנו להר סיני ומעיר על כך רש"י, שדברים אלו נאמרו לפני עשרת הדיברות שהופיעו בפרשה הקודמת, פרשת יתרו. מהו, אם כן, הקשר בין פרשת משפטים ומגוון מצוותיה ובין מעמד הר סיני המוקדם בתורה?
נראה לי, שיש להסביר את היחס בין מעמד הר סיני והמצוות הפרטיות כפי שהן מופיעות בפרשת משפטים, כיחס בין מערכת ערכים ומערכת חוקים. במעמד הר סיני ניתנה לעם ישראל התורה. עשרת הדברות שנאמרו במעמד ההוא, הן תמצית התורה ועיקרה. משמעות הדברים היא, שזוהי מערכת הערכים המרכזית על פיה ממעמד זה ולהבא עתידה להיווצר תרבותו של העם. המצוות המעשיות, שרבות מהן מופיעות בפרשת משפטים, דומות יותר לחוקים מעשיים, המיועדים למימוש הערכים הנשגבים שבעשרת הדברות בחיי היום יום. התורה מתארת את מעמד הר סיני בפרשת יתרו בצמידות לעשרת הדברות ובפרשת משפטים לאחר המצוות המעשיות, כורכת את הערכים עם החוקים. ניתן לראות בכך סימן, שכל מצווה מוכרחה להתאים למערכת הערכית שבבסיס נתינתה, אי התאמה כזו פוסלת את אפשרות הציווי. אמנם, הדברים צריכים לימוד והבנה ולא תמיד יוכל האדם במבט ראשון להבינם על בוריים, אבל עקרון זה שריר וקיים תמיד. את המצוות עם ישראל מחויב לקיים בלי תנאי. אם וכיצד הן מתאימות לערכי התורה חובה עלינו לברר, אך לא כתנאי לקיומן היות שהמצוות אינן תלויות בהבנת השכל האנושי. אולם, חוקים, שנחקקו על ידי בני אנוש אינם ניתנים לקיום, אלא אם כן יהיו מתאימים, בהבנה אנושית, לבסיס הערכים היסודי של העם עבורו נחקקו. אי התאמה כזו שומטת את הבסיס לקיום אותם חוקים והופכת אותם לכאלה, שחובה להימנע מקיומם. חוקים כאלה בהכרח יעברו מן העולם. לעיון במאמר פרשת משפטים משנת תשס"ד – התורה ורוחה http://he.manhigut.org/content/view/579/109/
|
