|
לכבוד
נשיא בית הדין
השופט א. משאלי
הליכוד הנידון: תשובתי לעתירה 791/05 חברי כבר הגיבו להאשמות ולדרישה להוציאנו מן הליכוד, ולכן אתמצת את תשובתי לעתירה, ורק אוסיף אי אלו אספקטים נוספים לדיון:
א. נושא אי הציות וסרבנות הפקודה מעוגן לחלוטין הן במסורת הדמוקרטית המערבית והן במסורת היהודית. בנוסף לכך, הוא חלק מהותי ומקובל ב"שיח הציבורי" בחברה הישראלית. שני ספרים שהוצאו על ידי תנועת "יש גבול", מכילים עשרות מאמרים בנושא (המכילים, בניגוד למה שנכתב בחוברת המדוברת, גם קריאות קיצוניות לדברים שמעבר לאי ציות), ממיטב אנשי הרוח, המשפט וההנהגה הפוליטית בישראל. ביניהם עמוס עוז, פרופ' אסא כשר, השופט העליון חיים כהן ועוד רבים ולגיטימיים. גם אני עצמי הוצאתי חוברת בנושא (הרבה יותר רדיקאלית מזו שהיא מושא דיוננו), לפני כעשר שנים, ולאחר שנחקרתי, קבלתי הודעה רשמית ממשטרת ישראל על כך ש"אין במעשה משום עבירה פלילית". לא יתכן שמה שמקובל בחברה הישראלית יהיה אסור לדיון פתוח וחופשי, ויהיה בלתי לגיטימי בתנועה פוליטית מרכזית כמו "הליכוד". ב. בניגוד למה שכתב מר ברמי בעתירתו, מהותה של החוברת שלפנינו איננה קריאה לסרבנות או אי ציות. היא נכתבה על מנת לפתוח דיון חופשי ומשוחרר בעצם העניין, על רבדיו השונים, ועל מנת לתת לגיטימיות לסרבנות ואי הציות. גם אם במאמרים מסוימים ישנם משפטים בודדים שניתן לראות אותם כקריאה מפורשת לאי ציות, אין הם מעידים על עניינה של החוברת במהותה, ויש לפרשם על פי המכלול. ההבדל בין קריאה למתן לגיטימיות לבין קריאה מפורשת לביצוע הוא הבדל מהותי, עקרונית ומשפטית. ג. העתירה שהוגשה, כפי שכבר ציינו חברי, נובעת כולה ממניעים פוליטיים טהורים. בטוחני שבית הדין – שהאמת והצדק הם נר לרגליו ואיננו מהווה חותמת גומי של עסקנים פוליטיים – ידחה חד משמעית את התביעה לסילוקנו מן התנועה. בכבוד רב,
מרדכי קרפל
|
