השמאל הקיצוני ושרון דוחפים את ישראל ביודעין למלחמת אחים. נגן על גוש קטיף וקיום המדינה בחירוף נפש. לא נאפשר לשמאל המעונין בשפך דם יהודים ליצור פרובוקציות וירי הדדי. לעולם לא נביא נשק לאזורי עימות. מי שעושה זאת חשוד כפרובוקטור ונרחיקו מהמקום (ראה גם דווח בnrg-– "מפיץ הסטיקר ''שרון, לילי מחכה לך'' הוא מקור של המשטרה": http://www.nrg.co.il/online/1/ART/872/965.html) ליתר פירוט: http://he.manhigut.org/content/view/1120/106/#_מלחמת_אחים
אסטרטגיה מנצחת במאבק על גוש קטיף
כיהודים אנו יודעים שהכוח להעביר את רוע הגזרה מצוי בידי אבינו שבשמים. ימי חודש אדר גם מזכירים לנו כיצד פונים אנו אל אבינו במצבים שכאלה. כתגובה לגזרת המן נקבעו צום ותפילה ציבוריים, ורק אח"כ הוחל בפעולות המעשיות. כך עלינו לנהוג היום. ראשית חכמה יש לקבוע יום צום ותפילה ברחובה של עיר בכל רחבי הארץ והעולם. אנו מציעים שערב ר"ח ניסן יקבע על ידי כל יהודי העולם ליום צום ותפילה. אנו מציעים שביום זה יוציאו כולם את בימת בית הכנסת לרחובה של העיר ויחדיו נתפלל לאבינו שבשמים שכימי מרדכי ואסתר יראנו את נפלאותיו.
יחד עם התפילה בפה, יש לפנות למעשים:
כשפורצת מלחמה, כשהאש נורית בכל החזיתות, החיילים והמפקדים הזוטרים משיבים אש, ומנסים להגן איש איש בגיזרתו. אך תפקידם של הגנרלים שונה. תפקידם הראשון הוא לנסות לאתר היכן המאמץ העיקרי של האויב. היכן בחר האויב לרכז את מאמציו בכדי להכריע. היכן הוא מאתר את נקודת התורפה.
אז הבה נתעלם לזמן מה מהתקשורת המושחתת, מהבג"ץ המושחת, ומן השאלה האם לחסום כבישים, או לצעוד לכפר דרום – כל אלו חשובים, אך מדובר בתגובות טקטיות. מהו המהלך היסודי שעליו מבוסס רעיון העקירה. הרעיון המרכזי של שרון וחבר מרעיו הוא שמתיישבי גוש קטיף יפנו את עצמם! כל מהלכי השלטון בנויים לזריעת ייאוש במתיישבים, להעמדתם מול מציאות פיסית ונפשית בלתי אפשרית, ולשבירתם. השלטון יודע שאם התושבים יישארו, אם הם ימשיכו לנהל אורח חיים רגיל ולא יזוזו מילימטר, יעורר הדבר גלי תמיכה ומאבק אדירים בכל רחבי הארץ, והגירוש יהפוך לבלתי אפשרי.
לכן נקודת המוצא, ונקודת הסיום, במאבק על גוש קטיף, היא תושבי הגוש עצמם. לכאורה להם הכי קל. הם "רק" צריכים להישאר ולהמשיך להתנהל בצורה רגילה לגמרי, אך זהו כמובן מבחן קשה ביותר. בהכירנו את תעצומות הנפש והאמונה האדירות שהפגינו תושבי הגוש עד היום, אנו מאמינים שהם יעמדו בו.
סביב נקודת היסוד הזו – האחיזה השמחה והבלתי מתפשרת של תושבי הגוש באדמתם - ובזכות האחיזה הזו, ילך ויתהווה בע"ה המאבק הציבורי:
ממש בימים אלו אנו מקבלים מסר משכנתנו מצפון שניתן לעצור שלטון על ידי הפגנות המונים. מהפיכות הקטיפה בעולם בשנים האחרונות ובימים האחרונים בלבנון הם הוכחה ניצחת לכך שיש בכוחנו לשנות את החלטת הממשלה והכנסת. עם זאת צריך לדעת שאצלנו הסיפור יותר מורכב. במשטרים דיקטטורים כאשר נשבר כוחו המאיים של השלטון, ישנה תחושת שחרור כללית הגורמת לכך שלא ניתן להפעיל את הצבא ואת המשטרה מול האזרחים. במדינת ישראל של היום ישנה דיקטטורה סמויה, ולכן אזרחים שוטרים וחיילים לא מבינים את המציאות בה הם מתפקדים.
הדיקטטורה במדינת ישראל מתנהלת במסווה של דמוקרטיה. במסווה זה מתנהל מסע של דמוניזציה לחלק מסויים בציבור, המצדיק לכאורה את ביטול כל זכויותיו הבסיסיות. החוק אשר שולל מאזרחים יהודים תושבי גוש קטיף וצפון השומרון את זכויותיהם החוקיות כבר נחקק. עתה שרון וחבר מרעיו מכינים את הקרקע לכך שכאשר יצאו מפגינים לרחוב הם יוכו באכזריות, ויתכן שאף פרובוקציות של ירי "יצדיקו" מכת אש על המפגינים. כל הדרכים הדמוקרטיות למניעת הגרוש נרמסו ברגל גסה, והמערכות שאמורות להגן על הליכים אלו כמו התקשורת ובתי המשפט מתמסרות בשמחה וברצון, למסע המלחמה של שרון בציבור האמוני.
סביב נקודת היסוד הזו – האחיזה השמחה והבלתי מתפשרת של תושבי הגוש באדמתם - ובזכות האחיזה הזו, ילך ויתהווה בע"ה מאבק ציבורי המבוסס על המשולש הבא:
צלע ראשונה – מאבק בלתי מתפשר בכל הצירים המרכזיים בארץ.
צלע שניה – ירידת עשרות אלפים, ובניית עיר אוהלים בסמוך לגוש. המבצע צריך להתחיל ביום הצום והתפילה, כשהרעיון המרכזי – במקום ערי מחאה מול משרד רוה"מ, ערי מתנדבים להגנה על הגוש – מול הגוש.
בעז"ה, הצום והתפילה מחד, אחיזתם האיתנה של תושבי הגוש מאידך, וההתגייסות הגדולה והנאמנה למאבק צודק נחוש ולא אלים – ינצחו את המאבק על גוש קטיף.
ומה יקרה אז?
שום דבר. הסכנה תחזור כעבור זמן לא רב במקום אחר, ועל ידי אנשים אחרים, בדיוק כפי שקרה כשהעלנו את ביבי לשלטון. לכן חשוב לזכור. המערכה איננה על גוש קטיף, המערכה היא מערכה כוללת על הנהגת המדינה.
מנהיגות יהודית – כבר אמרנו?...
מי יפנה את מי
בהקדמה לחוברת "לבירור חובת אי הציות" שהוציאה מנהיגות יהודית, הסביר מוטי קרפל, שהפושעים בונים על כך שאנחנו נפנה את עצמנו. "בניהם הרי אינם משרתים בצבא – הם נמצאים בהודו ובהימליה, הפועלים השחורים לביצוע הפשע הם הבנים והנכדים שלנו. כלומר הם בונים על זה שאנחנו נחסל את עצמנו עבורם". כך פחות או יותר התבטא מוטי, והדברים נשמעו חריפים – אולי חריפים מדי. השבוע ריכז בועז העצני כמה נתונים מאלפים המאששים לחלוטין את דבריו של מוטי – כדאי לקרוא: "לא הגזימו? – מאת בועז העצני: http://he.manhigut.org/content/view/1276/119)
מזוז, פרוקצ'ה ושאר ירקות
טוב, אז עכשיו זה רשמי. שופטת בית המשפט העליון, הגב' פרוקצ'ה, הפנתה אל משה פייגלין בקשה להגיב תגובה מקדמית לעתירתו של מזוז בתוך 30 יום. משרד היועץ עבד במשך כחודש ימים, הגיש עתירה הנושאת 30 עמודים, ומכניס עכשיו את בית המשפט העליון כולו לדיון עמוק בשאלה, שהופכת בלתי רלוונטית בעוד כשלושה חודשים, שהרי עד אז תסתיים ממילא תקופת הקלון של פייגלין. המדהים/מצחיק (מחק את המיותר) בכל הסיפור הוא, שכשביקש יו"ר ועדת הבחירות – השופט טירקל את חוות דעתו של מזוז טרם קיבל את ההחלטה (שאין קלון), טען מזוז בתשובתו, שאין טעם לדון בנושא, כיוון שהוא אינו רלוונטי. "עד הבחירות" – טען מזוז – "תיגמר ממילא תקופת הקלון"...
והנה עכשיו, ארבעה חודשים מאוחר יותר, הופך פתאום העניין לרלוונטי מאוד. "קיום דיון בעתירה והכרעה של בית המשפט הנכבד בסוגיה נחוצים על מנת להעמיד הלכה ודין על מכונם" מסביר פתאום מזוז ברוב חשיבות.
פשוט לצבוט לעצמך בלחי כדי להאמין...
כפי הנראה, אנו עצמנו איננו מפנימים מספיק עד כמה חשוב ומדויק המהלך אותו מובילה מנהיגות יהודית. נחוצה לנו ההתעקשות האובססיבית הרעה הזו, בכדי להבין שהתיישבנו בדיוק בנקודה הנכונה.
על המשך השתלשלות העניינים נוסיף ונעדכן בהמשך.
עכשיו הזמן להתפקד לליכוד!
"אם אתם חפצים להעניש את הפוליטיקאים שמשתתפים במעל, דעו שאין להם דבר יקר בעולם יותר מכבודם ומעמדם. אם יתפקדו רבים לליכוד, וביום הבחירות הפנימיות יתארגנו יפה כדי להוריד את מי שהשתתף במעל, זאת תהיה הנקמה המוצדקת ביותר. כי האנשים הללו, הפוליטיקאים, עם כל הנאומים הגדולים שלהם בשבח העם והארץ וכו', ועם כל דאגתם העמוקה והכנה לציבור וכו', נוטים להתרגש יותר מפגיעה במעמדם האישי.
מילא שיחריבו כמה ישובים, מילא שסכנות הטרור יגברו. אבל שמישהו או משהו יאיים חס ושלום על מעמדם הפוליטי - זהו דבר נורא שמוכרחים להתייחס אליו במלא כובד הראש, שהרי עתיד העולם כולו תלוי במעמדם האישי.
לכן מי שרוצה לפגוע בהם במקום הכואב ביותר, כדי שישמעו וייראו שאר הפוליטיקאים, שיתפקד לליכוד וימתין ליום נקם ושילם. הדבר הנורא ביותר עבורם הוא לראות איך אחרים נבחרים במקומם. הם מעדיפים שתשתמשו באלימות, תחרחרו ריב ומדון, תשלחו אליהם מכתבי שטנה ואיומים (שיפורסמו אח"כ בתקשורת), אבל רק דבר אחד לא - רק לא להתפקד לליכוד! אנא, אל תאיימו על הסיכוי שלהם להיבחר בפריימריס. אם ייכשלו בפריימריס לא ימצאו מנוחה לנפשם. הרי את הכל הם כבר מכרו למען מעמדם הפוליטי, וכשזה יתמוטט, יישארו לבדם ביגונם". לציטוט זה מדברי כבוד הרב אליעזר מלמד כפי שהובאו בעיתון "בשבע" האחרון, אנו כמובן מסכימים בהחלט. ובכל זאת חשוב להבהיר נקודה יסודית.
כניסתה של מנהיגות יהודית לליכוד לא נבעה מרצון לנקום, גם לא מתוך טקטיקה פוליטית. הליכוד הוא מפלגת העם. הליכוד הוא המפלגה הלאומית המייצגת בצורה המדויקת ביותר את עם ישראל על כל גווניו, והוא מכשיר ההנהגה של המחנה הלאומי. מנהיגות יהודית אינה מבקשת למחות, לזעוק, ואפילו לא להשפיע. מנהיגות יהודית מבקשת להנהיג את המחנה הלאומי ואת עם ישראל ולכן הליכוד הוא מקומה הטבעי.
בעקבות התיקון שהוכנס בחוקת הליכוד ועל פיו רק מי שיש לו ותק של 16 חודשים יכול לבחור, ההתפקדות בחודשיים הקרובים היא חשובה ביותר. רק מי שיתפקד עתה יוכל לבחור בפריימריס הקרובים. כמו כן יתכן ובעוד קצת פחות משנתיים יתקיימו בחירות נוספות לועידת הליכוד. (הדבר נתון לפרשנות משפטית, כאשר דעתו המוצהרת של היועץ המשפטי של הליכוד היא שהבחירות צריכות להיערך בתם 4 שנים מהבחירות הקודמות) רק מי שיתפקד עכשיו יוכל לבחור את חברי המרכז בפעם הבאה במידה ואכן הבחירות יתקיימו במועד הקרוב. נושא רשום החברים שנוהל באופן לא חוקי ומפלה על ידי מנכ"ל הליכוד מר ברמי, הועבר החל מיום א' לאחריות ועדת רשום חברים של המזכירות בראשות חה"כ וס. יו"ר הכנסת משה כחלון. אנו מקווים שחה"כ כחלון יפעל בצורה דמוקרטית ושקופה ויאפשר לכל מתפקד העומד בתנאים הקבועים בחוקה להתפקד לליכוד.
בימים אלו נוספו למעלה מעשרה מחברנו ללשכת הליכוד. התהליך עבר בלי בחירות. אנו מקווים שבתקופה הקרובה יכנס השר דני נווה את לשכת הליכוד ויתחיל להפעילה.
מזכירות הליכוד החלה לפעול, וכבר בישיבה הראשונה ביום א' הורגש המתח באוויר. מנגנון התנועה שפעל עד היום בשליטתו המוחלטת של חה"כ עמרי שרון מרגיש מאויים מכך שהוא ינוהל סוף כל סוף על ידי נבחרי הציבור. אחריות רבה מוטלת על כתפי יו"ר המזכירות השר כ"ץ וראשי הועדות השונים. עליהם יהיה לחשוף את כל הריקבון והשחיתות מחד, וליצור מנגנון תפעול לתנועה שיהיה שקוף והוגן שיפעל מכאן ולהבא. אנו נשתדל לדווח על פעילותם של הועדות השונות.
עדכון מנהיגות יהודית צעירה
סיור מ.י.צ:
ביום ראשון התקיים סיור ראשון מסוגו בעקבות מנחם בגין. כ-25 חברי מ.י.צ שהשתתפו הלכו בירושלים בעקבותיו וביקרו באתרים מתקופות שונות בחייו, מהמחתרת דרך ראשות הממשלה ועד לבית החיים.
במהלך הסיור אותו העבירו פינחס מיכאלי ואודיה יום-טוב התקיימו שתי יחידות:
1. בנושא: "מה קורה למנהיגים שלנו?" – בה דנו על הגורמים לעובדה שכשמנהיגינו מגיעים לשלטון, פתאום הם משנים את הדרך שבשמה נבחרו- "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", ומה ניתן לעשות כדי שלנו זה לא יקרה.
2. בנושא: "מנהיגות יהודית צעירה מטרות ואמצעים" – בה נערך דיון מעמיק על השאלה מהם מטרותינו וכיצד ניתן ליישמם.
בשבת פרשת "ויקהל" – יתארח אריאל ונגרובר בטבריה ויעביר שיחה לחברי סניף בנ"ע המקומי. הפעולה בשעה 20:45.
במוצ"ש ויקהל - כד אדר-א, 5.3.05– יתקיים כנס נוער בנתניה בשעה: 20:15 בסניף עין התכלת.
ביום חמישי – כט אדר-א, 10.3.05 – יתקיים כנס נוער גדול במעלות.
לארגון כנסי נוער אצלכם: 4202885-052 ורד
עלון המצפן:
גיליון 4 של המצפן לקראת סגירה. מאמרים למצפן ניתן לשלוח ל:
כוחו של הנוער לשנות:
בכל המהפכות המשמעותיות של המאה ה-20 השתתפו בני נוער וצעירים. כוחו של הנוער הוא באמונתו התמימה שפעולותיו יצליחו. אנו קוראים לכל חברי מ.י.צ – החשים את האיוולת האיומה שבעקירת מתיישבים חלוצים ומסורים – לחבור אל הכוחות המקומיים הפועלים למניעת העקירה בנחישות; רק מאבק עיקש ונחוש בצד בניית מנהיגות יהודית למדינת ישראל יוכל להיות הצעד המשמעותי להחזרת המדינה אל דרך המלך. בעזרת ה' עשה נעשה ויכול נוכל.
מנהיגות יהודית צעירה: חושבים אמונה, בונים מנהיגות!
