כד חשון התשסט 22.11.2008
 

על הקודש והאחווה

הדפס אי-מייל
נכתב ע"י דורון לדווין   
כב אדר התשסה 03.03.2005

ערב שבת קודש פרשת "כי תשא", אנו מזדעקים להתמודד שוב עם משבר חטא העגל של דורנו.

וירא העם כי בושש הגואל, ודרכה של הגאולה רצופה מהמורות וקשיים, מלחמות על ערכים ועמידה על כל קודש ערכי עד כדי מסירות נפש בלתי רציונאלית. ויאמר העם אל מנהיגיו הפרגמטיים, קומו עשו לנו סולם ערכים חדש, שטוח כמה שיותר, עדיף אם כבר שיהיה עגול, אשר ינחה אותנו וילך לפנינו, כי אבדה המוטיבציה להלחם על קרקעות מרוקני אידיאלים, והאנשים שנשאו את דגל הציונות והמלחמה על הערכים כבר אינם עמנו לעורר את המוטיבציה הזו מחדש. משיח בן יוסף כבר מת ומשיח בן דוד בושש ובעצם כבר איננו רוצים את השאיפות הגדולות של שיבת ציון. הניחו לנו לנהל חיים פרטיים שקטים, מלאי רוגע ובטחון כלכלי.

סולם עגול מזהב, אשר במרכזו הרווחה הפרטית, הוא הפתרון האמיתי למזרח תיכון חדש. "חיידק" המערביות המשתולל הטה את לבבנו לדרך של שותפות עם עשו. רק כדאי להזדרז לקבוע עובדות בשטח לפני שיבוא מישהו משיחי חדש עם שטויות משיחיות לטעת בנו שאיפות נשגבות חדשות שימיטו אסון ומלחמות חדשות על העולם כולו. למה להלחם עם הרע אם אפשר להתפשר אתו בכזו נונשלנטיות נוצרית אטרקטיבית. אנו נראים הרבה יותר יפים בפוזה כזו. אכן כדאי להזדרז לפני שיהרסו שוב את תדמיתנו בעיני העמים הנאורים ומלאי המוסר שבאירופה אותם יראים אנו יראת רוממות אדוקה מרוב התנהלותם המוסרית היפהפייה הראויה לחיקוי.

רק אנשים בלתי נאורים כמו חור והדומים לו, עשויים להתנגד למהלך כל כך רציונאלי. הם אומרים שהריסת השאיפות הערכיות תביא להשפלת החיים. הם אומרים שרק מי שמוכן למסור את חייו למען שאיפות נעלות מערכם של חייו נותן ערך אמיתי לחייו. הם אומרים לנו שללא המחוייבות הבלתי מתפשרת הזו, להעמיד את החיים עבור ערך נשגב הגבוה מן החיים הזמניים עצמם, החיים ייפלו למדרגה כל כך נמוכה, לחבית בוץ של טרור שאף לא יהיה לנו ברור אם יש לו תחתית או שאין לו תחתית. בני נוער יאבדו טעם לחייהם, חייו של הזולת לא יחשבו יותר מחייך שלך חסרי התכלית ממילא... שימת נוחות האדם והנאותיו בראש סולם הערכים תביא להשטחת החיים ולהפיכת כל אובייקט אנושי אחר ממני לכלי למילוי הנאותיי שלי. ככה הם אומרים...

אילו מין אמרות חסרות הגיון אלו, הקוראות לוותר על ההנאות הזמניות הנמצאות בהישג יד למען קודש שאין רואים את תכליתו? הן החיים לא נמשכים לנצח ממילא, לפחות נהנה עכשיו. "אכול ושתה כי מחר נמות" אבל היום... היום חור ימות. חייבים לסלק את חור ודומיו מן הדרך.

אבל חייבים לעטוף את המגמה הזו באיצטלה מוסרית נוצרית יפה. הרי גם אנו אחים לצביעותו של עשו כאשר זה נדרש. עלינו לעטוף את המגמה הפרטית הזו באיצטלה של אחווה. הנה ניסוח הולם: "מי שמתנגד לדרכנו מתנגד לאחווה. שונא הוא. פועל הוא נגד האחווה. לא אכפת לו מהעם, נתון הוא ב'טראנס' משיחי, ומקריב את אחיו על גבי מזבח שאיפותיו". או! זה עשוי לעבוד!

ואז צריך גם לקדם מגמה של מלחמת אחים בסתר, ולהראות כלפי חוץ שאלה שנלחמים על אידיאלים יגרמו בסוף למלחמת אחים. הנה: "ההתעקשות של חור על האידיאלים נגד רצונו של העם היא זו שהביאה למותו והיא מסכנת את האומה כולה". כמה יפה. כמה מתקתק. כמעט משכנע...

רגע, אבל זה לא מספיק. צריך מישהו שיסכים לשתף פעולה. מישהו שהדבר הכי חשוב לו זה האחווה והשלום בין האחים.... אה! אהרון הכהן. או! כמה פנטסטי. הוא יעשה לנו את עגל הערכים החדש. "הכל למען האחווה" זה הוא. למען מניעת מלחמת אחים הוא יקדם בדיוק את מטרותינו. הרס הקודש בשם האחווה!

בעצם איננו חייבים את אהרון. כל כהן שהוא רב משכמו ומעלה יהיה מספיק טוב. צריך רק להזהר שלא ליפול על פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. הוא יוצא דופן בנטייה הזו. אצלו האחווה והקודש מאוחדים בצורה שמסכנת את מגמתנו.

עד כאן החזרה הגנראלית...

אחיי היקרים! בל ניפול אנחנו בפח של חטא העגל בשנית. ישנו מיעוט של ערב רב המנהל את עמנו אל מחוץ לרוממות השאיפות הערכיות הנעלות. יודע הוא לנצל את חולשותנו וחולשת הטובים שברבנינו לאחווה. אנו נצעק במקומם שלא להפר פקודה. והם יודעים זאת. הם יודעים שבסוף נעשה בדיוק את מה שהם רוצים בשם האחווה המזוייפת.

אנו קוראים לכל חסידינו ורבנינו הנושאים את דגל האחווה, והקוראים נגד סירוב פקודה: אל תיפלו בחטאו של אהרון הכהן הגדול, אוהב השלום ורודף השלום. אחווה לא תצא מכאן.

התוצאה של חטא העגל היא הצו של משה: "הרגו איש את אחיו ואיש את קרובו". ההרס של הערכים כתולדה של חטא העגל השאיר עם פרוע. עם שאיננו מסוגל להיאבק יותר על שום ערך. אך האחריות למצב האומה החלש מוטלת על אהרון - "כי פרעה אהרון". האחווה לא תציל אותנו לאחר שהקודש ייפול. רק שאיפות והמוכנות להיאבק למען ערכים, תשאיר עם בריא בנפשו המוכן לאתגרים כלל לאומיים ואוניברסליים. התרופה של משה רבנו היתה כואבת מאוד מאוד. אל נא נגיע לשם.

אחיי היקרים היו אמיצים, היו מוכנים לספוג את קריאות הגנאי של מושפעי הערב רב למיניהם. העם בפנימיותו יודע את תמימות כוונותינו. אנו חייבים להיאבק ולא להשמיע אמרות מחלישות כגון: "אסור לסרב פקודה".

לא ניתן לצביעות האחווה המזוייפת שלהם לתעתע בנו! את אויבינו הרי אסור לגרש מבתיהם גם אם זה יכול לעזור להעמיד את העולם על שלום בר קיימא... פעולה כזו נחשבת כאי המוסריות האולטימטיבית. בג"ץ אפילו חייב לשנות את תוואי גדר ההפרדה בשם העקרון המוסרי העליון הזה שלא לפגוע חלילה בנחלת בני נכר. אבל את אחינו לגרש... זה וודאי מוסרי וצודק! בכלל... אנו הרי מגינים עליהם בכך! המסכנים האלה... מה הם יעשו אם נסיג את הצבא מן השטח והם יישארו שם?! צה"ל עלול שלא להפריע להם להתגונן! ואז... הם עלולים לפתור את הבעיות הבטחוניות שלהם חלילה לבד... ויסכנו את היציבות האיזורית! ומה יהיה עם רצוננו לשלווה ובטחון זמניים נטולי ערכים? אם כן... אין מנוס מכך. המתנחלים הם אוייבי העם האמיתיים! הם הסכנה לשלום האזורי. לא ערפאת ימ"ש או דומיו. לא לא. וודאי המתנחלים הם המסוכנים. הם האויבים. לכן אותם צריך לגרש! אבל... רגע... אמרנו שאסור לגרש אויבים... זה הרי אי המוסריות האולטימטיבית... אופס...

זהו הזיוף! זה לא מוסרי! זה חוסר אחווה!

לא ניתן לאחים לנהוג כלפי אחיהם האמיתיים בשר מבשרם, שופכי דמם כמים למענם, גרוע יותר מהאופן בו הם נוהגים כלפי אויבינו. מי שנותן יד לזה פוגע באחווה! באופן פרטי הוא פוגע באחווה! שכן ברוך ה' יש גם מצוות פרטיות המוטלות על כל יחיד ויחיד ואחריותן עלינו.

מי שמקיים פקודה לעקור יהודים פוגע באחווה. ואם הוא עושה זאת בשם האחווה הוא מזייף.

האחווה הישראלית לא תיכון ללא שאיפות ערכיות רוממות. את זה אנו לומדים מפרשתנו.

הערב רב חטא בחטא העגל, אך החטא נתון על כתפינו כולנו עד היום בשל העובדה התמימה שאהרון רצה למנוע מלחמת אחים.

איננו רוצים מלחמת אחים, נפשנו מלאה אהבה כלפי כל יהודי ויהודי, ויהיה זה הרחוק ביותר שאיננו מבין את כוונותינו ותכליתה של אומתנו. אך לא ניתן לאהבה זו לסמא את עינינו מלבקר את מומינו.

אנו קוראים לכולנו בשם האחווה, איננו פרודים לשתי קבוצות. אין מתנחלים וכל השאר. כולנו כאיש אחד נחנו. וכל נסיון של כל אדם לפגוע בכל אחד ממנו, אפילו אם הוא רחמנא ליצלן "מתנחל", יידרש לענות לכל דורשי האחווה האמיתיים.

אם נתאחד היום בשם האחווה האמיתית ונדרוש את דמו של חור, אולי נוכל להציל את דורנו מחזרה אל קיאנו. כבר נמאס לחטוא פעם אחר פעם... הגיע הזמן להתקדם הלאה.


< קודם   הבא >
 

מנהיגות יהודית   רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853   טל. 09-7929046   פקס. 09-7920570