משל ללא צורך בנמשל

מאת: אוהד קמין

היה היה כפר של שוטים. ליד הכפר גר חכם.

בכל פעם שהיתה לשוטים בעיה, היו הולכים אל החכם לשמוע את עצתו.

החכם היה נותן עצה כפי שנתבקש, אך השוטים לא ידעו איך ליישם את עצותיו.

יום אחד התנפל תמנון טורף על הכפר, החל לשלוח את זרועותיו הארוכות לבתיו, הוציא משם אנשים, נשים וטף והחל לטרוף אותם.

באו האנשים אל החכם ושאלוהו מה עליהם לעשות.

"להרוג את התמנון" היתה תשובת החכם.

הלכו האנשים וכרתו אחת מזרועות התמנון.

משהמשיך התמנון להתקיף את האנשים ולטרוף אותם בשאר זרועותיו, הלכו האנשים שוב אל החכם ושאלוהו מה לעשות פעם נוספת.

"אמרתי לכם" אמר החכם "עליכם להרוג את התמנון."

הלכו האנשים אל התמנון וקצצו זרוע נוספת שלו.

המשיך התמנון לטרוף את בני הכפר.

הלכו בני הכפר אל החכם בפעם השלישית.

"מה לעשות נגד התמנון?" שאלו את החכם בקול בוכים.

"הרי אמרתי לכם!" זעם החכם: "לכו ותהרגו אותו!"

"למה אתה כועס עלינו?" שאלו האנשים. "הרי עשינו כל מה שאמרת וזה לא הצליח."

"אבל לא הרגתם אותו. אם הייתם הורגים אותו הוא לא היה ממשיך לטרוף בכם."

"אז מה" – אמרו השוטים בזעם – "אתה מציע שלנצח תאכל חרב?"