ב"ה ר"ח אדר ב' תשס"ה

לכבוד השופטת א' פרוקצ'ה
בית המשפט העליון
ירושלים

הנדון: תגובה מקדמית לעתירת היועץ המשפטי לממשלה נגד יו"ר ועדת הבחירות והח"מ.

א. הנני מייצג את עצמי בעתירה.

ב. לכל ברור לאיזו מטרה ועבור איזה סוג של עברות נחקק חוק הקלון האמור. מי שנזקק, מול האמת שבדבריו הפשוטים של יו"ר ועדת הבחירות, למאה ושבעה עשר סעיפים מפולפלים, מוכיח בזה שאין כוונתו אלא להפוך את כוונת המחוקק על פניה.

ג. קלון כבד יוטל על הדמוקרטיה הישראלית, אם בגין מחאה – חריפה ככול שתהיה - ימנע מאדם שכבר ריצה את עונשו, מלהתמודד לכנסת. את המסלול החוקי והדמוקרטי ביותר השמור לאדם בכדי להשפיע, מבקש היועץ לשלול. דבריו כאילו נצרך הדבר נוכח האווירה הנפיצה, חושפת את העיוות שבתפיסתו את משמעותה של חברה חופשית. ההפך הגמור הוא הנכון. שלילת זכותו של ציבור רחב מלהביע את עמדותיו ולהילחם עליהן באמצעות פגיעה בזכויות היסוד שלו - כולל הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה, הזכות לבחור ולהיבחר - היא היא המתכון המובהק ביותר להצתת אותו גפרור.

ד. אם לא די בכך, הרי שאותו יועץ הוא זה שבחוות דעתו המקדמית לבקשתי מיו"ר ועדת הבחירות, הסביר, כי דין בקשתי להידחות כיון שאינה מעשית וממילא תקופת הקלון חולפת בתוך מס' חודשים. והנה עתה, כשטענה זו מתחזקת באופן טבעי עוד הרבה יותר, משלא קיבל היועץ את מבוקשו, יוצא המרצע מהשק, והעניין הטכני כביכול, הפך מהותי עד כדי כך שמצא היועץ לנכון להפעיל את כל המערכת העומדת לרשותו, ועכשיו גם את בית המשפט העליון – כל זאת בשל הזמן הקצרצר שנותר.

ה. תחושתי (ותחושת ציבור רחב מאוד) הנה כי כל פרשיית ה"קלון" המדוברת אינה אלא רדיפה פוליטית במעטה משפטי כביכול. כפי הנראה סובר היועץ כי במגרש אליו הוא מתעקש להעביר את ההחלטה, תזכה גישה זו לתמיכה.

לתקן עולם במלכות ש-די ,

משה פייגלין
קרני שומרון