ערוץ 7

שלילת אזרחות מערביי ישראל

משה פייגלין

למה בעצם לא לשלול את האזרחות מערבי שהיה שותף לרצח על רקע לאומני. הרי החוק הישראלי מאפשר את הדבר הזה ללא כל בעיה. יש כבר היום סעיף בחוק הישראלי המאפשר לשלול את אזרחותו של אדם אשר גילה חוסר נאמנות למדינה.

אלא שמעולם לא נעשה שימוש בסעיף הזה.

זוכרים את ליל הקלשונים. קבוצת ערבים בעלי אזרחות ישראלית, חדרו אז למאהל צבעי וטבחו בדם קר בקבוצת טירונים שנמו שם את שנתם. החברה החמודים הללו נתפסו ונאסרו – אך כולם עודם נושאים תעודות זהות כחולות ונהנים מכל זכויות הביטוח הלאומי החוקים הסוציאליים ומה לא – השמורים לאזרחי המדינה. מה הסיבה לחלמאות הזו – מדוע הליך כל כך פשוט כמו שלילת אזרחות ממי שהוכיח חוסר נאמנות למדינה מעורר כל כך הרבה התנגדות בשמאל הישראלי.

בכדי להבין את הדבר הזה צריך להבין מה זה בכלל להיות ישראלי. לפני כמאה שנה החל ניסוי מיוחד במינו. קבוצת יהודים החליטה להקים עם חדש על חורבות העם היהודי שנראה היה להם כמי שסיים את תפקידו על במת ההיסטוריה. לעם החדש הזה הם קראו ישראל – אך אל המלה ישראל הם הלבישו משמעות הפוכה מזו שהיתה מקובלת, לא בני ישראל, אלא עם ישראלי חדש שבא להחליף את העם היהודי. לא המשך והתפתחות אלא כריתה ניתוק ובנית משהו חדש לגמרי –משהו מסוג  "עולם ישן עדי יסוד נחריבה".

העם הישראלי החדש – אינו כבול בכבלי הדת וקשרי הלאום הישן. הוא חלק ממשפחת העמים הנאורה, הם מקבלים אותו ברצון לחיקם. אין מדובר יותר בחלאת הגיטאות כהגדרת ויצמן האב. האנטישמיות באה לעולם באשמת היהודים – אנחנו איננו יהודים יותר אנו ישראלים, ולכן אין יותר אנטישמיות, אנחנו גם לא נתאמץ יותר מדי לעזור ליהודים באירופה – מי צריך פה את החלאה הזו – ומי שרוצה סימוכין מדוייקים למה שאני אומר עכשיו מוזמן לכתוב אלי ואשלח לו.

בכל אופן – לעובדה שהגויים עכשיו מקבלים אותנו כי אנחנו כבר לא יהודים, יש גם צד שני, גם אנו חייבים להיות מסוגלים לקבל אותם – זה הרי חייב לעבוד לשני הצדדים. אנחנו גם מתקבלים לחיק משפחת העמים וגם מקבלים אותם לחיקנו.

ברגע ששללנו אזרחות של ערבי הלכה לנו התיאוריה. פתאום מוכח שאין דבר כזה ערבי ישראלי. יש ערבי, ויש יהודי. זה לא אותו עם גם אם קראת לשניהם ישראלים. שלילת האזרחות הערבית הנה שלילת חלום הנורמליות  - חלום ההשתלבות במשפחת העמים של העם הישראלי החדש. בעצם מדבור כאן בעוד סיכה בבלון השקרי הזה של יצירת עם חדש במקום העם היהודי.

אבל נראה שהמציאות עוקפת אותנו במהירות. במסגרת חזרתנו אל עצמנו, אוכף עלינו הקב"ה גם את ארצנו וגם את זהותנו היהודית. – בדיוק כפי שהקב"ה אוכף עלינו את ארץ ישראל למרות שאנו עושים הכל בכדי לבגוד בה ולהיפטר ממנה – שימו לב צה"ל כבר בכל ערי יש"ע נגד רצונו המוצהר, כך גם הוא אוכף על היהודים להקיא מתוכם נגד רצונם את העמים שבהם הוא רוצה להתבולל. כחודש לפני מותו – אמרתי לפייסל חוסייני שמה שהביאו על עצמם ערביי ארץ ישראל ב 48 – הוא כאיין וכאפס לעומת האסון שהם מקרבים על עצמם עכשיו. חוסיני נבהל מדברי ואני מקווה שהם קרבו את קיצו.

אני מקווה שנזכה לראות במהירות כיצד חוזרת ההסטוריה – כיצד עוזבים כל הערבים את ארץ ישראל, ואני מתפלל שתהליך זה יבוא ללא יסורים לעם היהודי.

חודש טוב ומבורך.