ממשלת ישראל אימצה את הדו'ח של טליה ששון, ובכך הצטרפה לתורכים ולבריטים, עוייני ההתיישבות היהודית ומצרי צעדיה. גרוע מכך: תחת השלטון התורכי, אם הקדמת ובנית את הגג, לא היו הורסים את ביתך, אך לדרגה כזאת של קידמה מדינת ישראל לא הגיעה.

בחדשות היום זכתה בהבלטה הגדולה ביותר, והוגשה בקול דרמטי - הידיעה כי הבנייה במאחזים נמשכת. מה בנו? צריף 1 בסוסיה, שומו שמים, צריף חדש בשכונת גל ע'י קרית ארבע, עוד שנים בחברון, ובמגרון ובעמונה אפילו גילו בניית קבע! סך הכל, בחדשיים ימים, כמה עשרות מבנים, רובם ארעיים, בכל יש'ע. ועל זאת רעשה הארץ! כך מדברים על פשע-המאה או על התפשטותה של מגיפה.

ליד הידיעה הזאת, אם כי בהרבה פחות דרמטיות, סיפרו שברשות הפלסטינית שולטות הכנופיות החמושות, והן שמות לצחוק ומרוקנות מכל תוכן את המערכת השלטונית, כביכול, של אבו מאזן. אך זה כסף קטן בהשוואה לפשע ההתנחלות.

וכך, במדינת ישראל של שרון "מי יבנה, יבנה בית בשומרון" הוא "אוייב העם", נגע שיש לעקור מן השורש, ולביצוע העקירה הזאת מינו וועדת שרים בראשותה של הגב' לבני, המקרינה שינאה קרה ויצר הרס שיטתי למפעל ההתנחלות ברחבי א'י המשוחררת. בידי שלוש נשים "טובות לב" במיוחד הפקיד שרון את התינוק הרך של ההתישבות היהודית ביש'ע: שרת המשפטים לבני, ציידת המתנחלים הוותיקה טליה ששון, ושתיהן בהשגחתה הצמודה של קונדוליסה רייס, שרת החוץ האמריקנית, בעלת העיניים המזרות אימה. שרון לא היה יכול למצוא יותר רוע מרוכז לשלח נגדנו, אבל עם ישראל עבר כידוע גם את פרעה, אם כי תמיד שילם מחיר נורא, והמחיר, מחיר הצתת מלחמת האחים בידי שרון, אכן עלול להיות נורא.

זה המקום להאזין לקולו של פט רוברטסון, כומר אמריקני, מנהיג ידוע בקרב עשרות מליוני נוצרים נאמני ארץ ישראל השלמה וידיד ההתישבות היהודית, שבכנס הרצליה בשנת 2003 אמר דברים נוקבים אלה:

"שתי בקשות יש לי לידידינו הישראלים: ראשית, אנא מכם, אל תתאבדו לדעת. קשה מאד לידידיכם לתמוך בכם כאשר אתם מחליטים במודע ובמכוון להשמיד את עצמכם. אם תקום מדינה פלסטינית בלב ישראל, עם סמכות ריבונית לפרוס צבא ולייבא נשק מודרני.. מדינה שתוכל לפעול בסודיות מלאה ותחת חסות דיפלומטית, יאיים סיכון גורלי על יכולתה של ישראל להגן על עצמה.

...מי יתן, ולמנהיגי ישראל יהיה האומץ להישיר מבט אל אומות העולם ולומר לא! – כאשר האינטרס הלאומי שלכם יחייב זאת.

שנית.. אל תשליכו מאתכם את הסמלים היקרים של מורשתכם הרוחנית, את השליטה על האתרים הכי מקודשים – את קברי רחל, יוסף, האבות והנביאים הקדמונים..

אותם המנהיגים הפוליטיים, התופסים רק את המימד החילוני שבקיומה של ישראל ומבטלים את המימד הרוחני – יגלו שהם זכו בנזיד העדשים של עשיו ולא בבכורתו של יעקוב"..

עד כאן דבריו, ואכן שורש הבעייה אינו בהתנחלויות, שאמריקה הוציאה עליהן חוזה ושרון פועל בהם כקבלן הריסה. המימד הרוחני שרוברטסון מדבר עליו הוא התנתקותה של מדינת ישראל מן הציונות גופה, על כל ערכיה. הנורמות משתנות. אות ההצטיינות של אתמול הוא היום אות-קלון. אידיאלים נהפכים לפשעים פליליים באמצעות חקיקה; חוקי סדום, שתחתם הצדיק נחשב עבריין. מדוע סדום נחשבת לסמל הרוע? לא מפני שגנבו, אנסו ורצחו בה, זה קורה בכל חברה אנושית, כי אם בגלל כך שבסדום הפשע היה הנורמה, ואילו עשיית הטוב והישר נחשבה לפשע. בישראל של שרון ההתישבות הציונית היא הפשע, והאנוכיות הגסה, השקר והשחיתות הם הנורמה.

שוכחים "המתנתקים" למיניהם, שדוח'ות-ששון בהיקף פי מאה אפשר היה לכתוב נגד יהושע חנקין וכל הגלריה המפוארת של גואלי אדמות ומקימי יישובים בימי התורכים והבריטים. שוכחים, ששני עמודי התווך של הציונות – העלייה וההתישבות - שעליהם מושתתת המדינה, הוקמו במידה רבה תוך הפרת חוקים ועקיפת חוקים. הבה נאמר גם לעצמנו, שגם שלטון רשע פועל באמצעות חוקים, דורך על קרבנותיו מתוקף חוקים.

על כן, בל נתרשם מן הפאתוס המזוייף של המסיתים והמוסתים, האוחזים היום ברסן השלטון בישראל, המדברים גבוהה בשם החוק, החוקיות ו"שלטון החוק". גם הבריטים כינו "מפירי חוק" את מי שהבריח מעפילים לארץ בניגוד לחוקי הספר הלבן, שסגר את שערי הארץ בפני פליטי השואה, גם אצל אחאב ואיזבל היו חוקים ואפילו – להבדיל – דוד המלך, כשחטא, נתן הנביא הטיח בפניו "אתה האיש!" התנ'ך שופע התקוממות נגד אנשי עוול וחוקי עוול, ובל יאמרו לנו חצרניו ומלקקי פינכתו של שרון, שאסור להתייחס לחוקים רעים של המדינה כפי שהתייחסנו לחוקים תורכים ובריטים, שדין חוקיה של מדינת ישראל שונה, מפני שאלה הם החוקים "שלנו", של מדינתו הריבונית.

קידוש חוקים מרושעים בגלל קדושת המדינה שחוקקה אותם, יש לו שם, קוראים לזה פשיזם. רק במדינות פשיסטיות יש קדושה למדינה בתור שכזאת, ולא חשוב, מה תעשה ואיך תנהג, כפי שבתקופה הקדומה, האלילית, המלך היה אל ודברו – חוק.

במאמר מאיר עינים חשף יורם חזוני, כי אי-הציות לשלטון רשע או לחוקי רשע מקורו ושורשו ביהדות, בתנ'ך. מאתנו למד העולם המערבי, הדמוקרטי, את תורת אי הציות, שיושמה בארצות הברית ע'י דמויות המופת הנרי דייויד טורו ומרטין לותר קינג.

הגיע הזמן, שמי שנותר ציוני במדינת ישראל יחזור אל השיטות הישנות והטובות מימי התורכים והבריטים, במלחמתנו הכפולה: נגד הצבת האמריקנית והאירופית, הלופתת וסוחטת את המדינה היהודית מבחוץ, ונגד הפוסט-ציונים ואויבי ההתיישבות, היושבים עכשיו בתוך ממשלת ישראל, וחונקים אותה מבפנים.

תשובתנו לדו'ח-ששון ולחוקים האנטי-ציונים שגב' לבני ו-וועדתה אמורים לחוקק תהיה אי ציות, וסוף האמת להיגלות.

ערוץ 7
14.3.2005