לפרשת צו – התודעה תנאי לתקומה

פרשת צו מהווה המשך לפרשת ויקרא, בפירוט הדקדקני של עבודת הקורבנות במשכן ובבית המקדש.  בספרו מורה הנבוכים (חלק ג' פל"ב), אומר הרמב"ם, שהציווי התורני על עבודת הקורבנות נובע ממנהגי התקופה.  מבאר הרמב"ם, כאשר שלח ה' את משה רבנו לעשותנו ממלכת כוהנים וגוי קדוש באמצעות ידיעת ה' וליחד אותנו לעבודתו כמו שנאמר "ואותו תעבדו", היה הנוהג הרגיל בעולם, לעבוד על ידי הקרבת קורבנות בהיכלות ובהקטרת קטורת, לפיכך לא חייבה חכמתו יתעלה, שיצווה אותנו בעזיבת העבודות הללו, כיוון שזה לא היה מתקבל על דעת האדם בטבעו באותם זמנים. לכן, הניח אותם מיני עבודות והעבירם מהיותם לנבראים ולדברים דמיוניים שאין להם אמתות, לשמו יתעלה וציוונו על בנית המקדש, המזבחות ושאר הצווים בקודש ובכליו. 

פרשנות מיוחדת זו של הרמב"ם למקומה של עבודת הקודש במחשבת היהדות מלמדת דבר חשוב על היחס בין תודעת התקופה ובין עבודת ה'.

הרמב"ם מאריך לבאר, שאין אפשרות לקפוץ מדרגות גם בעבודת ה' ויש להתקדם קמעא קמעא בהגעה למטרה אליה מיועדים פנינו. כך מסביר הוא, את הובלת בני ישראל בצאתם ממצרים סביב דרך ים סוף לארץ ישראל ולא במסלול הקצר, בגלל אי יכולתם להיכנס בקשרי מלחמה עת רק יצאו מעבדות לחירות. דומה הדבר לעבודת הקודש, שהתאימה לתקופת הציווי למשה לעשותנו ממלכת כוהנים וככזו צוותה. לפי דבריו ניתן לומר, שבתקופתנו לא היינו מצטווים על עבודה זו ומכאן, שהכמיהה להשבת העבודה לירושלים ולבית המקדש, תלויה ביצירת תודעה מתאימה אצלנו או אצל כלל בני המין האנושי.

לאור הדברים הללו נוכל להסביר תופעות שונות בעת הזאת. הדרישה הציבורית לקיומו של משאל עם בדבר רצונו של ראש הממשלה לגרש את היהודים מרצועת עזה ומצפון השומרון, נראית כבלתי מוסרית בפני עצמה, שכן עצם ההסכמה לקיים כזה משאל יש בה מתן לגיטימציה להגליה וההחרבה העלולה להתקבל. אמנם, כמי שבוטחים בנאמנותו של העם היהודי לערכיו המקוריים בטוחים אנו שלא יהיה כזה רוב, אולם הכשל המוסרי הבסיסי קיים וזועק את זעקתו.

התשובה לטיעון חשוב וצודק זה היא, שבעת הזאת התודעה הקיימת היא, שיש לרוב המתקבל במשאל עם סמכות מוסרית כזו או אפילו ניתן לומר, שבתודעת ההמון יש אימון ברוב כזה שלא יסכים למעשה בלתי מוסרי. אמנם מבחינה לוגית טהורה הכשל המוסרי הנ"ל קיים, אבל אין להתעלם מצורך השעה במשאל, שבעזרת בורא עולם יאפשר לעלות מדריגה נוספת בהתקדמות המציאות לתיקונה ויברר כי עם ישראל נאמן לא רק לארצו אלא גם לכל ערכי יהדותו המקורית.