|
התורה הייתה אמורה להיכתב החל ממצוות קידוש החודש וממצוות לקיחת קרבן הפסח במצרים. כל מה שנכתב קודם בתורה הינו לכאורה הקדמה מיותרת שהרי מצוות ניתנו לעם ישראל ולא לפרטים. הראשונה במצוות הציבוריות, מצוות קידוש החודש הירחי העברי מהווה סינכרוניזציה של המהלך האסטרונומי השמשי עם המהלך הירחי הנראה והמתחדש על פי ראיה סובייקטיבית של אדם מישראל. קידוש החודש איננו רק חישוב אסטרונומי מדעי, הוא מתחשב גם בפרמטרים אנושיים פרקטיים של סמיכות חגים לשבתות והתאמה לעונות השנה.
לכאורה היה מספיק להתחשב בחלוקה מתימטית פשוטה של שנת השמש לשנים עשר חלקים. מדוע צווה הקב"ה להתחשב גם בירח שהוא רק בבחינת "מקבל" מהשמש שאין לו אור בפני עצמו ? הסיבה היא כי על ידי יכולת קביעת ראשי חודשים ניתן לבני ישראל הכוח לעורר התחדשות בעולם העליון כי אין חדש תחת השמש רק האדם יכול לדבק כל הדברים במקור העליון. יכולת ההתחדשות נתונה "לכם" לבני ישראל בלבד והקדים ישעיה חודש לשבת כי ראש חודש מגמתו התחדשות לעתיד לעומת שבת שמגמתה חיתום בקודש של ששת ימי המעשה. ולכן יש להתחשב בלוח השנה לא רק בנותן העליון (השמש) אלא גם במקבל שלכאורה הוא "נפעל" בלבד. כמו כן יש להתחשב בראייתם של בני אדם מישראל ובבית הדין בעולם הממשי יכולת החידוש וההתקדשות של עם ישראל איננה רק בזמן, היא גם במקום. שער חצר המקדש אמנם "פונה קדים" להיסטוריה ולהארה מימי קדם, מכוח מעשה בראשית ומעשה האבות – אולם מגמתו לעתיד. על ידי לקיחת שה לבית אבות – על פי תורת ישראל ושה לבית עבור התא המשפחתי היסודי, שחיטתו וזריקת דמו על המשקוף והמזוזות מתקדש ומתחדש הבית היהודי לחרות ולעצמאות. לאחר מכן הועתק מקום שחיטת הקרבן הפסח הביתי והפך לממשות חומרית וגיאוגרפית של מזבח ציבורי ומקדש בירושלים. מפרשה קצרה זו למדנו כי בכוחינו ובמעשינו לקדש את הזמן המופשט ולקדש את המקום החומרי ולכן לקדש את האדם מישראל ואת הדעת והחרות, לכן עיקר התורה מתחיל כאן ועכשיו. ליל חג החרות, חג העצמאות היהודי העתיק, איננו רק ליל של אכילת דג מתוק וכופתאות בלבד. הם המנה הראשונה בלבד. מקומו האמיתי הוא בירושלים של מטה סמוך להר ביתו של האל שציוה על הזמן הקדוש, המקום הקדוש והעם הקדוש. רק לאחר עמידה על פתיחת שער החצר הפנימית בשבת ובראש חודש יבוא כל בשר- האנושות כולה- להשתחוות לפני השכינה ברחבת הר הבית בירושלים המקדשית. רק בהר המוריה בירושלים , רק כאן ,ישנה אפשרות להתחדשות ולגילוי "סוד העיבור"- סוד שילוב המטפיסיקה בפיסיקה של הזמן והמקום. סוד הקמת ביתו של האל כאן ועכשיו. *במחבר הוא אדריכל ומתכנן ערים
|
