|
השבוע ישבתי עם צעיר בן 71 שסיפר לי כיצד, באחת השבתות, הגיע אל בית הכנסת בהונגריה פליט שברח מאושוויץ, ועשה את דרכו במשך ששה שבועות דרך היערות, תוך סיכון עצמי נורא, כדי להזהיר את היהודים מהצפוי להם. "הוא היה שחור כולו, הוא הסריח, הוא עלה על הבימה והחל לצרוח: 'אל תחכו שנייה נוספת, תברחו ליערות, הם שורפים יהודים...!'
"הגבאים אחזו בו והובילו אותו החוצה. הייתי אז ילד בן 13. הוא עבר לידי ויכולתי להריח את ריח השריפה...". משהו בסיפור הזה נראה לי מאוד אקטואלי. התנהלותה הנינוחה של מדינת גוש דן מזכירה להחריד את אטימותם של יהודי הונגריה. נעזוב לרגע את האיום הצבאי. נתעלם לרגע מן העובדה שגטו דן מטוּוח על ידי ארסנל השמדה המונית מגוּון. נשכח לרגע את העובדה שמערך המילואים של צה"ל מפורר לחלוטין, ושגם אלו שיתגייסו בשעת חירום – ספק אם יצליחו להגיע ולהצטייד במחסני החירום. תחום זה מדאיג אותי פחות. באופן פראדוקסלי – יותר משאני מפחד ממלחמה, מפחד אני מכך שלאויב לא יהיה בה צורך. כי הרי מדינת ישראל, באופן שבו היא מתנהלת כיום, לא תתקיים בעוד עשרים שנה. לא – אין מדובר בסכנת מלחמה! גם אם לא יִיָרה כדור אחד, יתברר בתוך זמן היסטורי קצר, כי הניסיון ליצור ריבונות יהודית בארץ הקודש, היה לא יותר מעווית חסרת חיים בגופו המת של העם היהודי. במילים פשוטות – מי שיכול לעשות דבר מה בעניין, ולא עושה, ראוי שידע כי לא יוריש לבניו מדינה יהודית כפי שקיבל מהוריו. אם המציאות הנוכחית לא תשתנה, לילדינו לא תהיה מדינה יהודית להניח בה את כף רגלם, וספק אם יימצא להם מקום כזה תחת השמש. אם קראת עד כאן – אתה עכשיו בבעיה. אתה עכשיו אחד המתפללים בבית הכנסת ההונגרי. בסך הכל רצית לסיים את התפילה ולחזור אל הצ'ולנט של שבת – ופתאום מפריעים לך את המהלך התקין. יש לך מנהיגים, גבאים, והם מרגיעים אותך. לכאורה - מדוע שתיכנס ללחץ? ובכן, דע לך, שלמנהיגיך לא ידוע שום דבר טוב שאתה אינך יודע עליו. אם מסתירים ממך מידע, זה רק מידע רע; את המידע הטוב אתה כבר יודע. כמו כן, ראוי שתבין שמנהיגיך אינם חכמים ונבונים ממך. להיפך! שיפוטם נגוע באינטרסים שאינם מפריעים את שיפוטך. אתה, אם כן, יכול וצריך לסמוך אך ורק על שיפוטך שלך. אין לך מנהיגים. נותרת לבד, והאחריות היא כולה שלך. סקירת מצב חלקית: על פי כל התחזיות הדמוגרפיות – בישראל יהיה רוב ערבי (בתוך גבולות הקו הירוק) תוך 20 שנה. רוב שטחה של מדינת ישראל בתוך הקו הירוק נמצא כיום בפועל בשליטה ערבית. הנגב כבוש בידי הבדואים; הגליל בידי הערבים; ירושלים – חבל על הזמן... רוב החיילים המתגייסים כיום לצה"ל לא ביקרו מעולם בירושלים. רוב ילדי ישראל אינם מסוגלים להשלים את המשפט "שמע ישראל..." אצל ראש ממשלת הגטו – נרצחים כ-200 יהודים בשנה (בשל יהדותם), פי שתיים מאשר בימי רבין/פרס. מנת הנרצחים השבועית כבר אינה מותירה רושם רב. ראש הגטו עסוק בהקמת מדינה לרוצחים, והוא נהנה מפופולאריות רבה בקרב נתיניו.
סקירה זו לבדה – וזו רשימה חלקית ביותר - צריכה לגרום לך להפסיק את שגרת יומך, ולהתחיל לדאוג לילדיך. עליך להחליט אם להקשיב לפליט או לגבאים.
|
