|
לק"י מעשה בבחור ישיבה שקנה קרטון חלב ושם אותו במקרר המשותף בפנימיה. בבוקר קם והנה שתו לו את החלב. קנה קרטון שני, כתב עליו "פרטי" ושם אותו במקרר בפנימיה. בבוקר קם והנה שתו לו את החלב. קנה קרטון שלישי כתב עליו "גזל, אסור לגעת!" ושם אותו במקרר בפנימיה. בבוקר קם והנה שתו לו את החלב.
בא לראש הישיבה ושאל אותו מה לעשות ולא עשיתי? אמר לו ראש הישיבה פשוט מאוד: כתוב על הקרטון "חלב עכו"ם". ובכן, קנה קרטון כתב עליו "חלב עכו"ם" ושם אותו במקרר בפנימיה. ומאז איש לא נגע בחלב שלו. למרבית החרפה אי אלו בוגרי ישיבות אשר בתקופת לימודם בישיבה ניזונו מחלב גזול אבל לא מחלב עכו"ם חלילה מסתתרים מאחרי הדעה ש"פינוי" (המילה המכובסת שהומצאה עבור שוד וגזל) אינו כחילול שבת. קודם כל הניסיון מראה שמי שמוכן לגרש יהודים גם מחלל שבת – ראינו זאת בחוות גלעד. אבל מעבר לזה מי שבאמת אינו מבין שפינוי חמור פי כמה וכמה מחילול שבת הרי יש לו שיבוש חמור ביותר במערכת הערכים שלו. חז"ל אומרים שדוד חטא פעמים ונמחל לו ואילו שאול חטא פעם אחת ולא נמחל לו. בעל העיקרים מסביר כי חטאיו של דוד היו פרטיים אישים אבל בתפקודו כמלך לא היה פגם. שאול לא חטא שום חטא אישי אבל כמלך הוא ריחם על אויבי עמו שהם עמלך והתאכזר לעמו ברדפו אחרי דוד ולכן נלקחה ממנו מלכותו. גם אחאב לא נענש על כך שכתב על כל הדלתות בשומרון במקום המזוזה שאמורה להיות בכל בית יהודי - אחאב כפר בא-להי ישראל. הוא גם לא נענש על כך שעל כל תלם ותלם בשדה העמיד את הבעל – אליל הפריון של הכנענים. וזאת כל זמן שמילא את תפקיד המלך: הוסיף ערים בארץ, ונלחם באויבי העם. מתי הוא נענש? כאשר פנה לנבות וביקש ממנו את השדה שלו תמורת כסף או תמורת שדה אחר טוב ממנו. כאשר נבות סרב הלך אחאב הביתה עלה למיטה סובב פניו לקיר ובכה. באה איזבל אמה של ממלכתיות ואמרה לו אני אסביר לך מה זה ממלכתיות. שכרה שני אנשים שבשם המלכתיות העידו שנבות ברך (כלומר קילל) את בית המשפט ואת המלך – היינו יעידו שהסית והמריד ואז בשם הממלכתיות הפקיעה את השדה. ומדוע אז הוא נענש? כי פגע בתפקוד שלו כמלך – לא כאדם פרטי. ברגע שהממלכתיות מפעילה את הכוח שניתן לה לטובת האזרחים נגדם הרי הזכות למשול פקעה. לפיכך, חילול שבת הוא בעיה נקודתית פרטית של המחלל אבל גרוש יהודים מאדמתם משמיט את הבסיס מתחת לעצם צדקת קיומו של צה"ל. אין לנו אלא להוסיף סיפור אמיתי מפורסם. שאלו תלמידיו את ר' ישראל מסלנט (אבי תנועת המוסר) על מה אתה רוצה שנקפיד באפית המצות שלך? אמר להם: העוסקים באפית המצות הם אלמנות ויתומים. אני מבקש שתזהרו בכבודם בעת אפית המצות שלי. הגויים מעלילים עלינו שאנו שמים דם ילד נוצרי במצותינו, אנא אל תלושו את המצות שלי בדם אלמנות ויתומים יהודים. בימינו מתברר שיש מי שדווקא שמירת השבת שלו מעורבת בדמם של אלמנות ויתומים והורים שכולים. |