|
בס"ד אייר תשס"ה למרים ואברהם היימן הוריו של הקצח"ר שלום רב ! קראתי את מכתבכם וכן תמליל דבריו של בנכם הקצח"ר אשר פורסמו ב"הצופה" (כ"ב אייר תשס"ה 31.5.05) ולהלן הערותי :
השלטון מצפה מקצין וחייל בצבא למלא את פקודותיו ללא מחשבה וללא היסוס. גישה זו נוחה לשלטון כי היא מסלקת את האפשרות של מתיחת בקורת על השלטון מהגוף הנתון למרותו. ההיסטוריה של המאה הקודמת הוכיחה שמתכונת פעילות כזו היא הרת אסון. כיום מקובל על כל בר דעת שקיימים חוקים בלתי חוקיים ופקודות בלתי חוקיות ומי שמקיים אותן הוא עבריין ובר עונשין . נראה שלא נתקבלה תפילתו של בנכם "אל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון". גרוש יהודים מנחלתם בארץ ישראל היא פעילות שיש עמה קלון. מובנת לי הדילמה אליה נקלע בנכם. כל נסיון מצדו להרהר אחרי ההגיון, הצדק, התועלת וכו' בבצוע מהלך הגרוש יעלה לו אישית באובדן מעמדו ואולי גם דרגתו וזהו קרבן קשה מאוד. קראתי את תמליל נאומו. נאום של צייתן ללא שיקול דעת עצמאי. נאום בו הוא מנחה את טירוניו ללכת בדרכו ולציית מבלי לבחון האם הפקודה היא חוקית? האם החוק והשתלשלות העניינים היא חוקית ותואמת את מטרותיה של המדינה בעת הקמתה. מעניינת התייחסות בנכם לתפילת "הנותן תשועה למלכים" תפילה אשר נאמרה כאשר אותם מלכים ארגנו פוגרומים ביהודים. במקרים רבים אותם פוגרומים הומרצו על ידי הצבא והמשטרה אשר היו תחת פיקודם של אותם מלכים. יש לציין שהקצינים והחיילים ההם מלאו את הפקודות לעיתים בשמחה ולעיתים משום חשש לעתידם ומעמדם. ברור שהמדיניות של רדיפת המתנחלים והיהודים ביש"ע היא בהנחיה מגבוה ומרחב התימרון של הקצין בשדה היא מוגבלת - אבל בכל זאת לא מוצלח לספר על "פרחחים יהודים המשליכים אבנים" כאשר הפגיעות ביהודים מהשלכת אבנים על ידי ערבים גבתה קורבנות אדם והפכה רבות ממכוניותיהם לגרוטאות החבוטות מכל צדדיהן. אגב, היהודים ביש"ע זכאים לביטחון בזכות ולא בחסד . בברכה,
פרופ' יצחק סגל
|
