|
פרשת מכירת יוסף למצרים, מזכירה במידה רבה התנהגות אופיינית למי, שרואה מציאות כלשהי ומסרב לקבלה. אחי יוסף שומעים ממנו את חלומותיו, המציבים אותו כמנהיגם או כמלכם ואינם מיחסים זאת לנבואה, שנצנצה באחד מצעירי האחים, אלא העדיפו לראות בחלומותיו התנשאות, באומרם ליוסף "המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו" ולכן "ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו".
פרשת מכירת יוסף למצרים, מזכירה במידה רבה התנהגות אופיינית למי, שרואה מציאות כלשהי ומסרב לקבלה. אחי יוסף שומעים ממנו את חלומותיו, המציבים אותו כמנהיגם או כמלכם ואינם מיחסים זאת לנבואה, שנצנצה באחד מצעירי האחים, אלא העדיפו לראות בחלומותיו התנשאות, באומרם ליוסף "המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו" ולכן "ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו".
גם בעת מכירתו הם ממשיכים להלחם בחלומותיו של יוסף כביטוי להתנשאותו ובתכנונם להורגו הם אומרים "ונראה מה יהיו חלמתיו".
התנהגותם זו של אחי יוסף נובעת מקביעתם הראשונית, שלא יתכן שיוסף האח האחד עשר יתנבא ועוד באופן הממליך אותו עליהם ולכן במקום להתמודד עם הנבואה הם מתמודדים עם נושאה. כמו מי שמכה את המראה כאשר בבואתו אינה מוצאת חן בעיניו.
כמובן, בסופו של דבר המציאות גוברת וכידוע חלומות יוסף מתממשים לפרטיהם ותגובתם של האחים במכירתו מהווה, למעשה, חוליה בהבאת החלומות להגשמה.
מי שאינו נאבק בחלומות אלא לוקחם לתשומת ליבו בידיעה, שהדברים אינם קורים בכדי, הוא יעקב אבינו אשר "שמר את הדבר". יעקב יודע, שאי אפשר להיאבק נגד המציאות, הוא ממתין למימוש החלום מתי ואיך יקרה.
תופעה דומה לזו חוזרת על עצמה לאורך שנות ההיסטוריה בצורות שונות.
בתקופתנו ראינו את חלום הדורות לקומם מעפרה את מלכות ישראל בארץ ישראל הולך ומתגשם. תוך כמאה שנה התרומם העם היהודי וחזר לקיום מדיני בארץ אבותיו וחזון הנביאים, שכמעט דמיוני היה לחשוב על מימושו הופך למציאות.
אולם, התודעה הציונית, שהיוותה את עמוד השדרה של תהליך שיבת ציון, אינה יכולה להתעלות אל מלוא קומת הנבואות ההן ודרושה החלפת שליחים בינה לבין התודעה האמונית כדי להמשיך בצעידה לקיום היעוד הא-לוהי של עמנו.
התהליך הבלתי נמנע של אימוץ ערכי היהדות על ידי כלל העם היהודי ולא רק בחצרות חברתיות מוגדרות ומגודרות הולך ומתממש. אבל, כאן מופיעים אחי יוסף של דורנו המתקשים לצאת מן החצר הדוגמטית של מוסיפי הגוון היהודי לתהליך הציוני. אלה כמו אחיו של יוסף הצדיק מתבצרים במסגרות הישנות ומסרבים להצטרף ולהוביל את התהליך.
כאשר קראנו לקחת אחריות ולחתור להנהגה נדמינו כבעלי חלומות, אולם כיום יותר ויותר מכירים במציאות, שמנהיגות יהודית נוקטת בדרכו של אבינו הזקן, יעקב, אשר שמר את הדבר והיא תהיה גם כיוסף המשביר לכל אחיו תוך פחות מעשרים ושתים השנים, שעברו מאז חלם יוסף את חלומותיו עד שפגש את יעקב אביו במצרים.
|
