הגנרל האיטלקי

מעשה בגנרל איטלקי שראה את הצבא האמריקאי מתקרב לעמדותיו.
קם הגנרל וצעק: אחרי! ורץ בכל כוחו לעבר האמריקאים.
רק מה? אף אחד לא קם. כל חייליו נשארו בחפירות.

כיוון שהיגע הגנרל לקווים האמריקאיים נפל בשבי.
שאלו אותו שוביו: אחרי שראית שאף אחד לא קם למה רצת?

ענה להם: הם לא יודעים כמה טוב להיות שבוי.

עלובי צה"ל למיניהם מזכירים יותר ויותר את הגנרלים האיטלקיים.

העלוב דני נווה סרב לחתום על שחרורם של מחבלים שברור לכולנו כי יחזרו לרצוח יהודים במיוחד לאחר שהוכח להם על ידי האלוף עצמו עד כמה משתלם לרצוח יהודים אבל מתברר שדי שכמה מהמפיונרים של מפחת שרון נגבו את נעליהם המטונפות בגבו של העלוב ובמיוחד בכיפתו האומללה והוא חזר להשמיע קולות של שטיח דרוך היטב.

אף על פי כן יש משמעות כל התקוממות כזו.

אנשים אלו מקיימים עם המערכת יחסים של אישה מוכה. הרגע שבו האישה המוכה מרימה בפעם הראשונה את ראשה הוא רגע חשוב מאוד. נכון אומנם שהבעל המכה יוריד לה את הראש חזרה באלימות פרועה אבל זרע החרות כבר נזרע.

ההכרה שכנופית שרון מביאה אותנו לאסון כבר משותפת לכלל הציבור ולכל לוחמי צה"ל. רבים כבר הסיקו את המסקנות אחרים כבר הסיקו את הסקנה אבל מדכאים אותם בכוח.

במצב כזה – כמה טוב להיות שבוי.

אומנם חוט השדרה שלהם נשבר, אבל כל מה שצריך הוא לתת להם את התירוץ למה הם לא יכולים לבצע.

מרגע לרגע מתברר שיותר ויותר עלובים יזקפו את קומתם ויכריזו: כמה טוב ליפול בשבי.