|
בעקבות המאמר "קריס קרוס" של פרופ הלל ויס הנמצא באתר מנהיגות יהודית בכתובת הזו http://he.manhigut.org/content/view/1575/119 התפתח דיון על דו"ח דברת והמשטר הכלכלי.
ובכן, קראתי חלק גדול מדו"ח דברת—חלקי סיכום ההמלצות (המפוזרים בכמה מקומות) ופרקים נבחרים נוספים שעניינו אותי. ראשית, משהו כללי על הפרטה ושוק חופשי. ההפרטה אינה מאפשרת לבעל הון לגזול ולנצל את הציבור, וזאת מהכרת הנסיון של מדינות רבות בנושא. בישראל המצב יכול להיות שונה כי אנו חיים בתרבות מושחתת שבה בעלי עוצמה שונים מעצבים את החוקים כדי להשתמש בהם להגשמת מטרותיהם הפרטיות. מה ההבדל הגדול אם בזק נשאר בידי המדינה או מופרטת במתכונת של קרטל כמו היום, לידי משקיע מסוים? לא הרבה. בשני המקרים ההון והעוצמה של המונופול משמשים לחזק אדם חזק או קבוצה חזקה — השאלה היא רק מי. אגב, הרווח הנובע מ"התיעלות" גם לא יהיה גדול, כי כל מי שנהנה ממונופול בחסות הממשלה אינו צריך להתאמץ עסקית, הוא צריך לרפד את הפוליטיקאים המתאימים כדי לשמור על ההסדר המיוחד המטיב עמו. בתרבות מושחתת, ההבדל בין בעלות ממשלתית לבעלות פרטית על קרטל הוא אפסי. בסופו של יום אתה צריך רק לשאול מי הוא הבנאדם שהמצב משרת על חשבונך. אך אם היינו מפריטים את בזק לתוך שוק תקשורת תחרותי, המצב היה שונה לגמרי. היו צריכים לעבוד, להוריד עלויות ולהראות רווחים. משק שבו כולם עושים את זה יוצר הרבה רווחים, הרבה הון. רווחים אלו משמשים בעיקר להשקעות חדשות— כלומר, מפעלים חדשים, מקומות עבודה חדשים. כך זה עובד. איני מעונין לשבח את נתניהו, אחד מאלה שרוצים ללכת עם הגירוש ולהרגיש בלי. אך המדיניות שלו במישור הזה הוא די טובה. הוא רוצה לפתוח את שיחות פנים לתחרות חופשית. דוגמא אחרת — הפרטת קרנות הפנסיה וקופות הגמל מהבנקים וההסתדרות. החוק המוצע אוסר בעלויות מצליבות. כתוצאה מכך יהיו הרבה יותר מפעילי קרנות. הקרנות יהיו הרבה יותר ריוחייות וישלמו הרבה יותר לפנסיונרים — עד עתה הם בזבזו כסף כדי לשרת את סדר היום העסקי הכושל של הבנקים — תהיה הרבה יותר השקעה, המשק יצמח, וצמיחה יוצרת עבודה. כאן הביזור באחזקות הוא חלק מהרפורמה, כפי שדרשה ועדת בייסקי עוד לפני עשרים שנה. נעבור לדברת, המדיניות המוצעת בדו"ח אינה טובה משתי סיבות: ראשית, איני רואה פה הפרטה של ממש במערכת החינוך. בדו"ח דברת אנו מדברים על בתי ספר שמקבלים תקצוב ממשלתי על בסיס המיצג שהם מציגים למשרד החינוך, והמטרה שלהם היא לעשות הצגה טובה ולא לנהל את פעילות בית הספר באופן כלכלי. הפרטה של ממש פירושה לתת לכל הורה ביד שובר לשנת חינוך ולאפשר לו לבחור כל בית ספר שהוא רוצה. בית הספר מקבל תמורת השובר שהוא מקבל כסף ביד, הוא יכול לעשות אתו מה שהוא רוצה, אם המדיניות הכלכלית ו/או החינוכית של בית הספר גרועה היא תקרוס והמוסד יסגור את שעריו. כך צריך להיות. כך לא יהיה במסגרת דו"ח דברת. הפגם השני של דברת הוא הלבשת דעות קדומות אידאולוגיות של המחברים על מערכת החינוך. כל מיטת הסדום הזה של "אסור לזרוק תלמיד" ו"אסור לקבל תשלומים משלימים מהורים" היא שטות, שתפגע בחינוך אמיתי כדי לממש איזה אידיאל אוולי של שוויוניות-דמה המצוי בראשם של כותבי הדו"ח. אם הורים רוצים להוסיף לחינוך ילדיהם על גבי הבסיס שהמדינה נותנת זאת זכותם. הרעיון של חברי ועדת דברת הוא שישנם הורים שלא יצליחו בשל היעדר משאבים לרכוש חינוך טוב לילדים, ולכן כולם צריכים להיות מטומטמים בפקודה — זה שוויוני! זה רע לרוב הציבור, רע לרוב התלמידים, רע לעתיד החברה היהודית בארץ ישראל, אבל זה עושה לדברת וחבריו טוב על הלב ולכן, כך יעשו ומצפצפים על כולם. ------------------------------------------------------------- *הערת מערכת: להשלמת העניין ראה מאמרים נוספים במדור חינוך בכתובת הזו : http://he.manhigut.org/content/category/2/36/119
|
