|
בס"ד האם היום כאשר יש לנו מדינה שהיא אמורה להיות מדינת היהודים ומן הסתם צריכה מדינתנו להגן עלינו ולתת לנו מענה בזמנים קשים, כפי שאנו עדים להם מעל גבי מסך הטלויזיה – מראות והתפרצויות של גלי אנטישמיות – במקומות שונים בעולם, שאינם נותנים מנוח לעצמיותינו היהודית ומזכירים לנו הלוך ושוב, חזור והזכר שאנחנו יהודים וכמה קשה להיות יהודי. ולכן ועל כן אסור לנו לשכוח כי יש לנו מדינה שהיא מדינת היהודים. וצריכים אנו להבין ולזכור שכיהודים אין לנו לאן ללכת ואין לנו ארץ אחרת ...
והיום יותר מתמיד אנו צריכים לחשוש שמא נאבד את מדינתינו כי אולי איננו שומרים על יהדותינו והמדינה הקטנה הזו פשוט "תחמוק לנו מבין האצבעות" אם נמשיך להרדם ולישון בזמן השמירה... וכל כך למה?... משום שהשבוע שמעתי ברדיו כי בארצות -הברית יוצא עיתון חשוב ושמו "אטלנטיק". עיתון זה מנסה להעלות את בעיותיה של מדינת -ישראל כפי שנראות היום וכפי שתיראנה בעתיד. ואחת מן הבעיות הגדולות שמדבר עליה אותו עיתון היא, האם ארץ ישראל תוכל להמשיך ולשרוד?... אך האם אפשר להעלות על הדעת שאלה שכזו לגבי מדינה כמו בריטניה, או כמו צרפת ירדן ועוד מדינות שקיימות בעת הזו ברחבי העולם?. מדינת ישראל קמה למען ובשביל העם היהודי כדי לייצר לו מקום מבטחים ומקום הגנה. משום שהעם הקטן והאומלל הזה מעת לעת הופך להיות "שק האיגרוף" של רוב מדינות העולם. והאם יעלה על הדעת שלפתע פתאום תתמוסס מדינת ישראל ולא יהיה לנו היכן לחיות??? אותו עיתון מרבה לספר על הבעיה הדמוגרפית אשר מתפשטת בתוך ארצינו והיא בעיית העם הפלסטיני שמתרבה בקצב מהיר ביותר וכדי שעם זה יוכל להתקיים ולהאכיל את פיותיהם של 40 נפשות למשפחה הוא פשוט צריך מקום. והמקום שהוא אמור לחיות בו הוא מקום מסויים שייענה על צרכיו הבסיסיים כמו הרבה הרבה מזון, הרבה ביגוד והרבה הרבה אחרים. ואותו מקום לצערינו אם נרצה או לא נרצה הוא "ארץ-ישראל". ארץ "זבת, חלב ודבש" שקיבלנו באהבה כעם יהודי מאת בורא עולם אט אט אנו מפנים אותה ונותנים אותה מתנה לאחרים שרוצים וצריכים להאכיל את יונקיהם העתידיים. כעם יהודי בארץ-ישראל ובעולם, ממוצע הילודה שלנו נמוך ביותר ובעוד 20 שנה אם נרצה או לא נרצה בישראל יהיה רוב ערבי שכפי הנראה יהיה רוב ערבי גם בבית הפרלמנט שלנו "בכנסת". וכך מגיע העיתון "אטלנטיק" למסקנה כי ארץ- ישראל כמדינה יהודית במצב הנוכחי, כפי שהיא נמצאת היום - לא תגיע לגיל 100. ובמצב הנתון מתוך הבעיה הדמוגראפית,מטרידים אותי הרבה דברים אחרים כיהודיה החיה בארץ-ישראל. בכל פעם שאני מחליטה לצאת את ערד ולראות את הצד האחר של ישראל אני מביטה מבעד חלון האוטובוס ותוהה. איך יתכן שבארץ ישראל רוב היישובים היהודים מגודרים בגדרות תיל וגדרות הגנה ולכל יישוב ערבי אין גדר ואין הם זקוקים להגנה?. ואז נשאלת שאלת השאלות של מי הארץ הזו ומי מרגיש שהוא חופשי ומאושר בעולם של חרות? והאם בעצם זה זמן חרותינו היהודים או זמן חרותם של ערביי ארץ-ישראל?
|
