יש לנו אהבה והיא תנצח

בס"ד

בעקבות התכנית האיומה המכונה "התנתקות" יצא חלק מהמחנה הלאומי בקמפיין שאמור היה לסכל את התוכנית הקשה כאשר הסיסמה שלו היא "יש לנו אהבה והיא תנצח". כתגובה למהלך זה יצא חלק אחר של המחנה הלאומי בביקורת כנגד הסיסמה הזו בטענה שכאשר עושים למחנה שלך "רצח אופי" שיטתי שנים רבות באמצעות התקשורת, ואחר כך באים לגרש מבתיהם אלפי יהודים בכח הזרוע בצורה לא אנושית וכל הדברים הידועים לנו (ושעדיין אינם ידועים לנו) מתוכנית הגירוש, לצאת בסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח", זהו ביטוי של חולשה שבסופו של דבר לא יעצור את הפשע הנורא ויביא אסון עלינו ועל כל עם ישראל.

אתמול ספר לי חבר ששאל רב מסוים האם הוא בעד חסימת כבישים והרב אמר לו "אנחנו לא חוסמים אנחנו רק פותחים". נראה שהרב התכוון לסיסמה שבחרתי ככותרת למאמר, אבל הרי ברור לכולנו שאהבה אמיתית דורשת לפעמים צמצום וגבורה ולא רק חסד ופתיחות חסרת גבולות בבחינת "חוסך שבטו שונא בנו" ולכן לא מספיק לצאת בסיסמאות של אהבה ואחדות אלא לבדוק היטב כיצד אנחנו משתמשים באהבה שלנו ועם מי אנחנו מתאחדים.

במאמרי זה אנסה להסביר שאהבה אמיתית לעם ישראל ואחדות אמיתית עמו מחייבים הפעלה מקסימלית של הכלי הדמוקרטי הנקרא מרי אזרחי בלתי אלים (כולל חסימות כבישים ושיתוק המדינה ביום פקודה ).

הניסיון שמעמיד אותנו היום הקב"ה הוא ניסיון שדורש הבחנה דקה בין טוב לרע ודיוק מירבי

בהפעלת כוחות האהבה והשנאה שבתוכנו , שכן כוח האהבה חייב להיות מופנה אך ורק כנגד הטוב וכוח השנאה חייב להיות מופנה אך ורק כנגד הרע, וכמו שכותב על האדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד בספרו "התניא" פרק י': " ... וכפי ערך גודל האהבה לה' כך ערך גודל השנאה לסטרא אחרא (הצד האחר – צד הטומאה – כוחות הרע) והמיאוס ברע בתכלית..." וכל טעות בהכוונת כוחות האהבה והשנאה לכוון הלא נכון יכולה להביא לנזקים קשים.

ההבחנה הדקה חשובה תמיד אבל במציאות המיוחדת שבה אנו נמצאים היא חשובה במיוחד, מכיוון

שמי שהיום בא כנגד עם ישראל (ולא רק כנגד הציבור האמוני) אלו יהודים שכוח הרע שבבריאה

עשק אותם ומשתמש בהם (ללא הבנתם) ככלי לבצע את מטרתו שהיא פגיעה מקסימלית בעם ישראל פיסית ורוחנית כדי למנוע את תיקון העולם. שהרי בגאולה השלמה הקב"ה יבטל את הרע וכל כוחותיו מכל העולמות לנצח נצחים, ועם ישראל הוא המופקד על ידי בורא עולם להביא את העולם לתיקונו השלם. לכן כוח הרע (יצר הרע הכללי) מרכז את כל כוחותיו כנגד עם ישראל נלחם על חייו במסירות נפש ולצערנו מצליח לפגוע בנו הן פיסית ובעיקר רוחנית.

מבטא אמת זו היטב הגאון מווילנא זצ"ל בספרו החשוב קול התור (עמ' 127) ואלו דבריו:
"... מכאן נוכל להביו את דברי רבנו... שבקיבוץ גלויות יגבר הסטרא אחרא, ובהיות שעיקר

השאיפה של הסטרא אחרא הוא לעקור את האמת... ובהיות שיודע הסטרא אחרא שכל מה שעקבות משיחא הולכים ומתקרבים, הולך ומתקרב קיצו של כוח הטומאה (כוח הרע שבבריאה) לכן מתאזר הסטרא אחרא בכל עוז מלחמתו לעקור את האמת ואת כל פעולה טובה המביאה לידי קידוש ה'..."

על אותו כוח שלילי שבבריאה כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אורות הקודש ב' עמ' תעח – תעט):
"מציאות הרע העולמי, בין הכללי בין הפרטי, בין המוסרי בין המעשי, בכל תיאור שהוא נמצא, כשאנו מוצאים אותו בהכללתו ובפרטיו, אנו מוצאים בו סידור אורגניות ובנין, ואי אפשר ליחסו אל המקרה... אין ספק שיש כוח רשעתי שואף רע, העושה תסיסה בעולם, והוא שליט ומלא עז, כל ימי הרע, כל הזמן שהעולם צריך לתסיסה הרעה, שואף הוא הרשע העולמי, וכל אגפיו, לאבד ולכלות, לזהם ולטמא, להחשיך ולהאפיל, להפריד ולפוצץ, והוא מאריך ברעתו עד עת קץ, עד אשר ישוכלל העולם, עד אשר רוח חדשה, רוח חיים טהורים, יפוח על בני אדם, ונשמות קדושות יתעוררו לפעולת ישועת אמת..."

לכוח הרע הרוחני הכללי (יצר הרע הכללי) יש סניף בכל יהודי ויהודיה שאנו קוראים לו יצר הרע הפרטי. לאחר שיצר הרע הפרטי החטיא את האדם במידה מספקת, כך שהאדם מאבד את הבהירות הרוחנית שלו ואת ההבנה האמיתית של המציאות (כל עבירה גורמת לניתוק מסוים מהנשמה והאמת האלוקית לא זורמת לאדם בשלימות), אזי יצר הרע הכללי יכול להשתמש באותו אדם ככלי למימוש מטרותיו. אותם שליחים בדרך כלל לא מודעים למי שבאמת מפעיל אותם מכיוון שהיצר מאד ערמומי ויודע להלביש את המטרות הזדוניות שלו במילים יפות וניצוצות של אמת כמו השאיפה לשלום ולחופש הדעות ולשוויון וכל הדברים הידועים שהתקשורת מלאה בהם, אולם כאשר הם מנותקים מהאמת של התורה הקדושה, יצר הרע משתמש בהם בצורה יעילה מאד לקדם את מטרותיו (לצערנו היצר הרע יכול להפיל ברשתו גם אנשי תורה כפי שאנו יודעים, ואין מי שמחוסן מפניו לחלוטין חוץ אולי מיחידי סגולה).

מכל מקום לאותם יהודים שנעשקו על ידי כוח זה ומובלים על ידו להביא על עם ישראל ח"ו נזקים קשים מנשוא, על ידי התוכנית הנפשעת המכונה "התנתקות", יש נשמה קדושה וטוב פנימי ועצמי ואנחנו צריכים לאהוב אותם מצד הטוב הפנימי שבהם. שכן אם המעשים הרעים שהם עושים יגרמו לנו לשנוא אותם ללא הבחנה בין טוב לרע, אז ניפול לתוך שנאת חינם ומלחמת אחים שזוהי סכנה גדולה מאד וצריך להשמר מכך מכל משמר. לכן אנו מדגישים מעל כל במה אפשרית שאנו נגד מלחמת אחים חס וחלילה (שזהו עיקר רצונו ונצחונו של היצר הרע) ונגד כל ביטוי של אלימות פיסית או מילולית (שהרי עם ישראל הוא באמת נשמה אחת).

מצד שני, אם לא נזהה את כוח הרע שהתלבש על אותם יהודים השותפים לגירוש, ונלחם בו (בכוח הרע) בכל האמצעים הלגיטימיים הנמצאים שברשותנו (כלומר מרי אזרחי בלתי אלים, חסימת כבישים, שיתוק המדינה ביום פקודה, אי ציות לפקודה פושעת), אזי נאפשר לו (לכוח הרע) להפיק את זממו והחורבן וההרס שנביא על כל עם ישראל יהיה קשה מנשוא.

לכן אם אנו באמת אוהבים את עם ישראל ורוצים להיטיב לו ולהתאחד עם הטוב שבו אזי חייבים להלחם עם כוחות הרע שהשתלטו על אותם יהודים, שרוצים לבצע את הגירוש, ולא לאפשר להם לבצע את הפשע הנורא, וכמובן שוב אני מדגיש ללא כל ביטוי של אלימות פיסית ומילולית וללא שנאה לאותם יהודים, אלא השנאה צריכה להיות מופנית אך ורק כנגד כוח הרע שהשתלט עליהם ושעבד אותם להיות שליחים שלו.

הגישה האומרת שבשם האהבה והאחדות אסור לחסום כבישים ואסור לשתק את המדינה ביום פקודה מזכירה במקצת את האמרה של חז"ל "כל המרחם על אכזרים מתאכזר לרחמנים", ובמקרה שלנו, כל "המרחם" על שלטון אכזרי על ידי כך שלא מפעיל את כל האמצעים הדמוקרטיים הלגיטימיים העומדים לרשותו (כנגד התכנית ההרסנית של השלטון), הריהו מתאכזר על רחמנים, היינו למתיישבים בגוש קטיף ובשומרון שיופקרו לכוחות הגירוש, וכן מתאכזר לכל עם ישראל שהרי המהלך של הממשלה יביא את כל עם ישראל למצב של אובדן האידיאל הציוני ולסכנה של פיקוח נפש שלא היה כמוהו מאז קום המדינה (ראה עלון "עובדות" www.uvda.co.il ).

לכן,
האהבה מחייבת מרי אזרחי בלתי אלים !!!

האהבה מחייבת חסימת כבישים !!!

האהבה מחייבת שיתוק המדינה ביום פקודה !!!

האהבה מחייבת עידוד לאי ציות לפקודה הפושעת !!!

האהבה מחייבת כל פעולה בלתי אלימה שתעצור את הפשע!!!

ובאופן של משל שעוזר להבין את הנמשל:

מי שטוען שהדרכים שציינתי אינן לגיטימיות במאבק כנגד כוחות הרע, שהשתלטו על כל השותפים לגירוש ולפשע הלא אנושי שהממשלה ושותפיה מנסים לעשות, הרי הוא כמי שלוקח את הגלשן, מהמציל שצריך להגיע במהירות אל אדם הטובע באמצע הים, כלומר את המכשיר שבעזרתו המציל יכול להציל את הטובע , וממילא הוא מחבל בניסיונות ההצלה של הטובע.

או משל אחר: מי שלוקח מהרופא את המכשירים שבעזרתם הוא מרפא חולים, הוא פוגע בעבודתו של הרופא וממילא יש לו אחריות על כך שמצבם של החולים החמיר ללא יכולת לרפא אותם.

הגלשן של המציל או לחילופין המכשירים של הרופא שבעזרתם בע"ה הקב"ה יציל את עמנו ה"טובע" ("החולה") לפחות מהסכנה המיידית שאנו נמצאים בה (שהרי לטווח ארוך בודאי צריך טיפול באמצעים אחרים – דהיינו שינוי התודעה של העם) הם שלושת הצלעות שצוינו בכנס ומובאים בחוברת שהוציא מטה הבית הלאומי והם:

1). המאבק בגוש.

2). אי ציות לפקודה הפושעת לעקור יהודים מאדמתם.

3). מרי אזרחי בלתי אלים.

(פירוט של שלשת הצלעות הללו אביא במאמר נפרד בלי נדר)

ולסיכום :

בחוברת של מטה הבית הלאומי "כך עוצרים את העקירה!" כתוב : " בכדי למנוע את הגירוש יש לפעול במקביל בשלושה מישורים: מאבק בגוש, מרי אזרחי ואי ציות (לפקודת הגירוש). כשכל אחד מן המישורים הנ"ל יגיע למקסימום מיצוי הכוח שבו, אנו מאמינים כי בע"ה נוכל לעצור את הטירוף!

מכיוון שיש דעות בשיח הציבורי שמתנגדות לאחד משלשת המישורים בטענות של אהבה, אחדות או טענות "מוסריות" או טקטיות אחרות, וטענות אלו מחלישות את המוטיבציה לפעול בכל אחד מן המישורים הנ"ל במקסימום מיצוי הכוח ולפי דעתי פוגעות במאבק ובסיכויי ההצלחה לנצח בו לכן כתבתי את המאמר הזה לנסות להביא כל אחד מאיתנו לבהירות ההבנה של החשיבות של כל אחד מהמישורים שציינתי וממילא לנכונות לפעול במלוא המרץ, ללא לבטים, לממש את הדברים בפועל, וחובה על כל אחד מאיתנו לתת את המקסימום למאבק!!!

והערה חשובה לסיום, כמו בכל מעשיו של האדם ובמיוחד במעשים הדורשים גבורה ומסירות נפש צריך תמיד להזהר שלא ליפול בחטא של "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא על כל צעד ושעל נזכור תמיד כי "הוא (הקב"ה) הנותן לך כח לעשות חיל".

ויהי רצון שהקב"ה ירחם על עמו ישראל ובזכות מסירות הנפש של כל כך הרבה יהודים טובים יבטל את הגזירה הנוראה ויוציא אותנו מחושך לאור ומשעבוד לגאולה במהרה בימינו אמן!!!