לפרשת בהעלותך – היעוד והשתלבותו בשגרת החיים

התאוותם של בני ישראל בעקבות "האספסוף אשר בקרבו" לבשר, במהלך נדודיהם במדבר סיני מופיעה בפרשתנו. מעניין לבדוק את תגובתו של משה רבנו לתאווה זו. משה פונה אל ה' בתלונה "למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי. האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו... לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני..."  מה גרם לתגובה חריפה זו של משה? התקשה בעיניו אספקת בשר לעם אחרי כל הנסים שחולל? האם מי שהוריד את המן ובקע את הים, הכה את מצרים ועוד ועוד, לא ידע את מה שנאמר לו בהמשך מפי הגבורה, "היד ה' תקצר"?

יתכן שניתן ללמוד מכאן על צורת מנהיגותו של משה רבנו ועל מנהיג בכלל. בחזיון הסנה הבוער קיבל עליו משה את הנהגת בני ישראל, לפי הציווי האלוקי, להוציא את בני ישראל ממצרים. למטרה זו קיבל משה על עצמו את ההנהגה. הוא לא לקח אחריות על סיפוק צורכיהם של בני ישראל במדבר ולא על עיסוקי היומיום שלהם. כך גם אפשר להבין את צורת תלונתו של משה "האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האומן את היונק..." משה רואה את עצמו כמנהיג אסטרטגי, שמוביל את העם מעבדות לחרות, לעבודת ה' ולארץ המובטחת אבל אין הוא לבדו יכול לשאת בכל נטל האחריות הציבורית של צרכי העם בחיי היומיום, כך הוא גם אומר "לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני". אכן, התרופה לפנייתו זו של משה היא במינוי שבעים זקנים שיישאו אתו את המשא ועליהם יוטלו הצרכים הנוספים של העם כמו במקרה דנן.

לאורם של דברים אלה, נוכל ללמוד מכאן, שיתכנו מצבים בהם מנהיג לא יוכל להיזקק לכל צרכי עמו אלא רק למטרות הראשיות אליהן הוא מוביל. כך נראה לי ראוי למנהיג העם היהודי בעת הנוכחית אין הוא יכול לטפל בכל צרכי העם, אבל עליו תוטל האחריות להנהיג את העם להגשמת ייעודיו.  למטרות ניהול חיי השגרה של העם, יהיה צורך באנשי אמת נוספים, שיפעלו לצדו של המנהיג המכהן וידאגו לתיקונם ולשכלולם, בהתאמה להגשמת היעוד של העם היהודי. 

לעיון במאמר פרשת בהעלותך משנת תשס"ד - העלאת הנרות כרוחן של המצוות
http://he.manhigut.org/content/view/734/109/