"יש בנו אהבה והיא תנצח"

אהבה היא הרגש הבריא והחיובי ביותר שקיים בלב האדם.
כל מערכת יחסים תקינה מבוססת על אהבה, ובפרט מערכת יחסים משפחתית , בה אהבה היא לפני הכל עניין של גנטיקה ...

העדר אהבה במערכת יחסים מעיד על מערכת שאינה תקינה ובריאה ,סופה של מערכת כזו להתפרק, או במילים אחרות- להתנתק...

עם ישראל הוא "עם משפחתי", הקשר המשפחתי הוא המאחד את כולנו בתוך אותה סירה ישראלית נוטה לטבוע והוא החבל שקושר אותנו בקשר הדוק שאינו ניתן לניתוק....

אם נרצה או לא נרצה , כולנו אחים ולכן במערכת היחסים הלאומית שלנו האהבה היא קודם כל גנטיקה , שעל גביה מבוסס הרגש החם ששמור בלבנו לכל יהודי באשר הוא.

לא בכדי נקראת תוכנית ההרס והחורבן "תוכנית ההתנתקות" , התוכנית הזו –כשמה כן היא, נובעת מנתק בתקשורת בינינו ומעידה על פגמים רבים במערכת היחסים הלאומית.

הלב היהודי אינו אוהב עוד כבעבר,נדמה שכבר בסיומה של מלחמת יום הכיפורים התרוקנה האהבה מליבו של היהודי , ואת מקומה מילאו שנאה והרס עצמי.

העדר אהבה במערכת היחסים הלאומית עלול להוביל לתהומה של מלחמת אחים שתוצאותיה יהיו חורבן מדינת היהודים.

הנפת דגל האהבה כתגובת נגד ל"תכנית ההתנתקות" - היתה מעשה נכון וחכם.

אהבה היא התרופה הכי יעילה ל 'מחלת ההתנתקות' ,וכמו כל תרופה, כאשר היא ניתנת במינון נכון ומדוייק - בכוחה להבריא את החולה ולעזור לו להתאושש ממחלתו, אך במקרה שתנתן התרופה במינון לא נכון , היא עלולה להזיק לחולה ואף לגרום למוות.

"חוסך שבטו שונא בנו" ,אמר החכם מכל אדם ,ולימד אותנו פרק בהלכות אהבה .

הוראות הרופא רשומות על גבי אריזת התרופה,ההוראות לנטילת 'אהבה' הן שימוש ב'שבט'.ללא 'שבט' עלולה התרופה להזיק ואף לגרום למוות.

ה'שבט' הרלוונטי ל'מחלת ההתנתקות' נקרא-"אי ציות אזרחי בלתי אלים",או במילים אחרות -"חסימות כבישים".

כמו כל 'שבט' ה'שבט' הזה אינו נעים כלל,ואף במקרים מסוימים מכאיב,אך הוא חיוני ובלעדיו התרופה לא תועיל.

תרופת האהבה היא תרופה יקרה ולא תמיד נעימה וטעימה...
ממכות ב'שבט' אף אחד לא נהנה , המכה סובל פיזית והמוכה סובל רגשית, גם מחסימות כבישים אף אחד לא נהנה ,החסום סובל פיזית והחוסם סובל רגשית (ולצערנו גם פיזית...).המכה והמוכה,החוסם והחסום,נאלצים כולם לשלם את המחיר היקר של תרופת ה'אהבה'.

כולנו אוהבים את ה'חולה' ,כולנו רוצים שיבריא, אך יש מי שמוכן לשלם יותר בעבורה,ויש מי שמוכן לשלם פחות(או לא לשלם כלל).

אני רוצה בכל ליבי שה'חולה' האהוב יבריא ואני מוכנה לשלם על התרופה כל מחיר שיידרש,גם אם זה יעלה בכאב רגשי ופיזי ואפילו אם זה יעלה במחיר חרותי וחיי האישיים.

בלב כבד(אך שלם) בשמחה ובנחישות אשלם את מחיר התרופה.בשם אהבתי ולמענה אהיה תקוע בפקק , או לחילופין אחסום את צירי התנועה , אלך למעצר ואסתבך משפטית.

אהבה חסרת מעצורים (ומעצרים) תוביל אותי ואת כל המדינה ואזרחיה האהובים לאבדון.
באותה מידה, מעצרים נעדרי אהבה אינם ניצחון כלל, כי אם התלהמות חסרת ערך ותועלת.

מחיר התרופה הוא יקר, אך אינו יקר מידי. יש באפשרותנו לשלמו אם רק נתאחד כולנו וכל אחד ישלם כפי יכולתו עבור המרפא שיציל את מדינתנו החולה ויביא לה מזור ...

לתיקון עולם במלכות שד-י
תמר שרה