|
מי יודע מהיכן לקוח המשפט הבא:
"מאמין אנכי שרק כוח אחד מגובש ומלוכד, יוצר ופורה, יהיה מסוגל ומוכשר למלא את ייעודה ההיסטורי הנעלה של אומה זו… כל כלי יוצר עליך לא יצלח"
והמשפט הזה:
"בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים. בחלום בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם אחי הלוויים בבית-המקדש כשאני שר עמהם שירי דוד מלך ישראל"? וזה:
"מגן דוד זה נשאנו עמנו באלפי שנות הגלות, הפיזור והיסורים; דגל תכלת לבן זה נישא בידינו בכל חבלי ההתאחזות בארצנו, ארץ-ישראל; אליו נזעקו כל כוחות העם היהודי שנאבקו על גאולתו בארץ אבות…"? רמז: זה קרוב מאוד אליכם. בכיס שלכם. עוד רמז? על ניירות צבעוניים מרשרשים… על שטרות הכסף! המשפט הראשון הוא דבריו של יצחק בן צבי, הכתובים על השטר של 100 ש"ח; המשפט השני הוא דבריו של ש"י עגנון, מהשטר של 50 ש"ח; המשפט השלישי הוא דבריו של משה שרת, 20 ש"ח. המטבע הוא אחד מסממני השילטון של אומה. על המטבעות ועל שטרות הכסף שהיא יוצרת, היא בוחרת לחקוק דברים הנוגעים בסלעי קיומה: תמונות, דיוקנאות וציטוטים המבטאים את רוחה המיוחדת, ואת שאיפותיה הנעלות. האמריקאים כותבים על הדולר " In G-d We Trust ", והם אכן בוטחים בו, בדולר… על שטרות היורו מצוירים גשרים מרחבי אירופה, המסמלים את חיבור מדינות אירופה לגוש אחד; וגם על השטרות בישראל כתובים ציטוטים מובחרים, חלקם הובאו בפתח הדברים. אך דבר אחד לא כתבו. לא מפני ששכחו, אלא מפני שאף אחד לא חשב שיש בכך צורך. הרי זה כה פשוט, כה מובן מאליו. אם לא יודעים את הדבר הזה, מה בכלל הטעם להקים מדינה, לכונן ממשלה, לטבוע מטבעות ולהדפיס שטרות? הדבר הזה, אם עוד לא ניחשתם, הוא משפט קצר: "יהודי לא מגרש יהודי". אבל, מה לעשות, כעת זה כבר לא כל-כך ברור ומובן מאליו. כעת דרושה פעולת חירום, שתחזיר לשטרות הכסף את תפקידם המחנך. כעת אנו צריכים לכתוב בעצמנו על כל שטר: יהודי לא מגרש יהודי. על שטרות הכסף נכתוב את כיסופינו האמתיים. נאמר לריבונו של עולם: שלא ייחסם ציר הכיסופים… משפט אחד, ארבע מילים. זה לוקח 7 שניות לכל שטר. כל שטר שעובר תחת ידינו, ניקח טוש או עט ונכתוב: יהודי לא מגרש יהודי. קופאי או בעל עסק שזמנם קצר יכולים פשוט לקחת טוש כתום ולהעביר קו ארוך על-פני כל השטר. לאט לאט יתרבו השטרות הללו, וכמו בסרט הכתום יבינו כולם כמה האמת הזו בוערת, יסודית, נוגעת לסלע קיומנו: יהודי לא מגרש יהודי. יש רק הבדל אחד ביחס לסרט הכתום: את זה כולם חייבים להכניס לכיס… בפעם הבאה שאתה או את מקבלים עודף מן הקופאי, בקשו ממנו גם טוש, וכתבו על השטר – לעיני כולם. כך תצרו עוד הזדמנות להסביר את האסון הנורא. אם שילמתם בשטר שעוד לא כתוב עליו – אל תעבירו אותו לפני שהמסר נחקק! המדינה היהודית עוד לא קמה. את השטרות שלה אנחנו עוד לא מדפיסים. אבל יש כבר רבים כל-כך מאתנו, שיכולים להשפיע על מראה השטרות כבר עכשיו. מעכשיו כולנו כותבים על כל שטר: יהודי לא מגרש יה ודי. בעז"ה יהודים ננצח.
|
