שעור ראשון בכלכלה מקומית

-אבא, תראה עפרה כל כך יפה יש פה המון דקלים ופרחים, גינות יפות ומתקני שעשועים שכיף לשחק בהם. אבא, איך זה שיש בעפרה כל כך הרבה, ובישובים אחרים שביקרנו, אין?

-בני החמוד לעפרה יש הרבה הכנסות.

-אבא, מה זה הכנסות?

הכנסות זה כסף שנכנס לקופת היישוב ואפשר לקנות בו את כל הדברים היפים הללו.

-אבא, מאיפה הכסף נכנס ?

לעפרה יש דירות מושכרות ומבני תעשיה.

- אבא, מאיפה לעפרה יש מבני תעשיה ? זה היה פה כשבאתם ?

לא, בני, בנינו את זה בשנים הראשונות.

-מה, אבא, אתה היית פעם בנאי?

לא, לא בני, כמובן שלא הייתי בנאי, המדינה הקציבה כספים לסיוע לעסקים באזור.

-אבא, למה העסקים זקוקים לעזרה?

כי קשה מאוד להקים עסקים במקום מרוחק, הספקים והלקוחות צריכים לעבור דרך רמאללה, גם עובדים מקצועיים קשה להשיג כי הם מפחדים לבוא, ולפעמים החשמל נופל וציוד מתקלקל ויש הפסקות מים. קשה, קשה.

-נו, אבא, אז המדינה עזרה לעסקים ?

כן המדינה הקציבה כספים ובכספים אלו בנינו מבנה תעשיה, אבל, היינו חכמים ודאגנו שרוב הסיוע לא יגיע לעסקים אלא יהיה רכוש הציבור, בעצם הלאמנו חלק מהסיוע הממשלתי.

-אבא, מה זה להלאים ?

להלאים, בני החמוד, זה לקחת רכוש או זכויות מאנשים פרטיים ולהעביר אותם לרשות הציבור.

-מה, אבא, האנשים שהקימו עסקים בעפרה הסכימו לזה ?

כן, בודאי, הם היו בעלי מלאכה אידיאליסטים שגדלו על ערכי עבודה ולא כל כך שמו לב לזה.

-אבא, אז הציבור קיבל את מבני התעשייה בחינם מהמדינה.

לא, לא בחינם, מה פתאום, בעלי העסקים שילמו עבור המבנים אבל המבנים עברו לבעלות הציבור.

-אבא לא הבנתי עדיין איך בעלי העסקים הסכימו לזאת ?

פשוט מאוד, לא הייתה להם ברירה. האספה קבעה הכל. הם היו חמישה ושאר הציבור היו שלושים, ככה זה בדמוקרטיה.

-אבא, מה זה דמוקרטיה ?

זה כשהרוב קובע את הכללים.

-אבא, היו פעם אנשים לא טובים בעפרה ?

לא, חס וחלילה, כולם טובים, הם פשוט גדלו בסביבה סוציאליסטית ואצלם רגילים שהפרט נותן לציבור את מעשה ידיו ומחלקים לכולם, אבל אל תדאג, היום זה לא כך, היום הציבור יודע שאסור לקחת.

-אבא, אז כל המתקנים שכיף לשחק בהם והפרחים היפים זה הכל מזה? מאז? ממה שלקחתם להם? אבא, אפשר להחזיר ?

להחזיר ממש, זה קשה, אבל יש כל מיני דרכים, למשל, מדי פעם נותנים להם להדליק משואה ביום העצמאות.

-אבא, בעלי העסקים התגברו על זה במשך השנים ?

כן, בני, רובם כבר מבוגרים היום, הם יקבלו עוד מעט ביטוח לאומי, וחוץ מזה אתה יודע שעפרה היא ישוב של גומלי חסדים ויש קופות צדקה, איש אינו רעב ללחם.

-אבא, המנהיגים של אז הם אותם האנשים שהיום?

לא, חמודי, עברו שלושים שנה, אבל אל תדאג, המסורת עוברת מדור לדור. למשל איש אחד ביקש, השנה, לבנות עסק ואמרו לו: לא, אנחנו נבנה ונשכיר לך וכך נבטיח את המשך המסורת.

*זאב ברוכי הוא יזם ובעל עסק המתגורר עפרה