כ ל ה א ר ץ ל כ ל ה ע ם כ ק ו ל ה א ר ץ כ ק ו ל ה ע ם
ממצולת אוסלו אל ההתחדשות הלאומית.
ה ת ב י ע ה
לכלל העם היהודי הבעלות והריבונות הבלעדית והלגיטימית על כל ארץ ישראל השלמה . בעלות וריבונות זו מבוססות על העובדה ההסטורית של נוכחות העם היהודי בארץ ישראל החל מהמאה הארבע עשרה לפני ספירת הנוצרים ועד ימינו. בתקופה הזאת פתח העם היהודי את תרבותו ואת ערכיו המבוססים על מוסר נביאי יהודה וישראל והשריש את כלכלתו על עבודת האדמה. כל העמים שקדמו לשבטי ישראל, בארץ ישראל, נעלמו כלא היו. הנוכחות ההסטורית של העם היהודי בארץ ישראל באה בעקבות ההבטחה האלוהית כמוגדר בתנ"ך, כתב הקודש המוכר והמכובד ע"י התרבויות המונותאיסטיות כולן. חבל ארץ זה הנקרא מאז קרוב ל- 0 0 0 4 ש נ ה "ארץ ישראל" שייך בלעדית לעם היהודי : לשום עם, לשום קבוצה אנושית כל שהיא אין כל זכות על ארץ זו או על חלק ממנה. במידה ולדבר יש חשיבות בהשואה להבטחה האלוהית ולעובדות הסטוריות, הזכויות הבלעדיות של העם היהודי על ארץ ישראל קבלו הכרה בין-לאומית בשנת 1920 בועדת סן-רמו ואושרו ע"י 52 האומות החברות בחבר הלאומים
אם ברצוננו לעצור את ההתדרדרות של החברה הישראלית ואת חורבן הבית השלישי שהחלו עם חתימת הסכמי קמפ דייוויד הראשונים ונחתמו עם אסון הסכמי אוסלו, עלינו לחזור להגיון ולעקרונות הצהרת בלפור והחלטות ועדת סן-רמו ולתבוע את כל ארץ ישראל בבלעדיות לעם היהודי. רק שינוי רדיקלי במחשבה היהודית לגבי הזכויות הבלעדיות של העם היהודי על כל ארץ ישראל, יוכל להחזיר לציבור הישראלי את בטחונו העצמי, את אמונו בצדקת הציונות ואת הערכתו למנהיגיו. רק שינוי רדיקלי במחשבה ובהגיון של מנהיגי ישראל תחזיר את ההכרה הבינלאומית בלגיטימיות, שאינה נתנת לערעור, של מדינת ישראל וזכויות העם היהודי לחיות במולדתו ההסטורית בבטחון, בשלום ובשלוה.
אנו קובעים – ארץ ישראל כולה שיכת בלעדית לעם ישראל.
אנו תובעים את ארץ ישראל כולה לעם ישראל - אנו תובעים את ההכרה בזכויות הבלעדיות של העם היהודי על ארץ ישראל .
אנו תובעים את
ה ר י ב ו נ ו ת ה ב ל ע ד י ת ע ל כ ל א ר ץ י ש ר א ל ל כ ל ל ה ע ם ה י ה ו ד י .
אנו תובעים למול ההסטוריה, למול דעת הקהל העולמית, ולנוכח ממשלות העולם ובשם המוסר האנושי, את הגשמת הזכויות הבלעדיות של כלל העם היהודי על כל ארץ ישראל.
אנו מצהירים בזאת :
1. התביעה לריבונות בלעדית על כל ארץ ישראל של כלל העם היהודי מבוססת על המוסר והצדק ההסטורי ואינה נתנת לערעור.
2. אנו נאבק על מנת שהתביעה לריבונות יהודית מוחלטת על כל ארץ ישראל של כלל העם היהודי, תלקח בחשבון בכל הדיונים הקשורים לסיכסוך הישראלי-ערבי וללא אפשרות להתעלם ממנה.
3. אנו שואפים ליצור גורם חדש בשטח, זרם מחשבה השואף ליצור מציאות חדשה.
4. אנו נפיץ ללא ליאות את תביעתינו, וננצל כל הזדמנות על מנת להתבטא בגלוי וללא מורא ולתבע ללא הפסק את המגיע לנו.
5. אנו נ תיחס בלעג ובזלזול לעצם הניסיון להקים בארץ השיכת לעם היהודי מדינה לעם שאינו קיים.
6. הרעיון של "עם פלסטיני" ו"מדינה פלסטינית" היה לנושא שמתחשבים בו רק בגלל שחבורת
פושעים לקחה את העולם כבני ערובה באיומי רצח, סחטנות וטרור, ואילו אנו נבליט את העובדה
שתביעתנו מבוססת על צדק ומוסר העומד מול הטענות המבוססות על פשע, רמאות וסחטנות.
התביעה שלנו מבוססת על הגורמים הבאים :
התנ"ך.
העומק ההיסטורי והרוחני של קשר העם היהודי לארץ ישראל והנוכחות הבלתי פוסקת שלו בה על אף תהפוחות הזמנים.
ההחלטה בועדת סן-רמו בשנת 1920שאושרה ע"י 52 האומות החברות בחבר הלאומים. החלטות אלה נתקבלו ואומצו ע"י ארגון האומות המאוחדות שלשום ארגון, בינלאומי או אחר, אין הזכות לבטלן או לשנותן.
הנוכחות החדשה של רוב הערבים בארץ ישראל. (לפני 1800 וכתיאורו הנודע של מרק טווין, " ארץ ישראל יושבת עטויה שק ואפר...שוממה וכעורה". החל מ- 1831 הביא איברהים פחה עם הכיבוש שלו עשרות אלפי מצרים, אותם ישב בארץ ישראל. בשנת 1856 הגיעו פליטי צפון-אפריקה "המוגרבים" והתישבו בארץ - בגליל, בצפת ובטבריה. בשנת 1878 באו מהגרים צ'רקסים ופליטים מכורדיסטן. אחרי 1890 וכתוצאה מהדחיפה האדירה שנתנה ההתישבות היהודית לכלכלת הארץ הגיע לארץ ישראל גל הגירה של כ- 120.000 ערבים. החל משנת 1922 תמכו הבריטים בהגירה מסיבית של ערבים מהארצות השכנות – בין אפריל לנובמבר 1934 בלבד הגיעו ארצה, בין השאר, 20.000 "חורנים". בזמן המנדט הבריטי הכפילה האוכלוסיה הערבית את מספרה בארץ ישראל. למרות שהיא נתמכה ע"י הבריטים, ההגירה הערבית היתה בלתי חוקית ובניגוד לתנאי המנדט).
המונח "עם פלסטיני" הוא המצאה מודרנית שבבסיסה עומד שם יווני-רומי "פלסטין" שאין בו לבין הערבים מאומה.
תביעה היא יותר מחלום, יותר מחזון, היא מוחשית, ממשית - היא מטרה שלמענה קימת חובה להאבק. על מנת להגשים את היעד הזה, הדרך ארוכה ומלאה מכשולים. עלינו להתחיל בהדרגה ובזהירות אך להתקדם בעקביות ובהתמדה. בשלב הראשון המגמה היא לא רק לגייס יותר תומכים לתביעתנו, אלא ליידע ציבור רחב ביותר, שהתביעה שלנו צודקת, קימת והיא אקטואלית. כל אדם שישמע שקימים זרם רעיוני, מדיני ותכנית פעולה הולכים וגדלים התובעים את כל ארץ ישראל לעם היהודי וישתכנע בכך, יהיה אבן ציון בדרך לנצחון. הציבור בישראל וחלק נכבד של הקהל העולמי צריכים לדעת, שקימת תביעה של זרם הולך וגדל בציבור היהודי החי במדינת ישראל, על כל ארץ ישראל לכלל העם היהודי. המסקנה הישירה מתביעה זו, היא שאין שום הצדקה להקמת מדינה פלסטינית על אדמת ארץ ישראל. על מנת להבהיר שלטענות הערבים למדינה נוספת במזרח התיכון אין שום הצדקה מוסרית או מעשית, עלינו להצביע על כך שהמדינות הערביות משתרעות על שטח גדול ב 20% מכל שטח אירופה בין האורל והאוקינוס האטלנטי ושבהן צפיפות האוכלוסיה היא בין הנמוכות בעולם.
ובאשר לחלקי ארץ ישראל הכבושים ע"י זרים והנמצאים כיום תחת ריבונות זרה, עלינו לקבל זאת כמצב זמני בלבד שעלינו יהיה לשנות בהקדם האפשרי.
עלינו להפיץ ללא ליאות את תביעותינו, על מנת שהדעה שארץ ישראל כולה היא הנכס הבלעדי של העם היהודי בלבד, תתפשט תחילה בכל חוגי הציבור הישראלי ולאחר מכן בעולם כולו. דעה זו היא שתגרום להגיון חדש לפיו אין סיבה שהעם היהודי יוותר על חלק כל שהוא מארץ ישראל.
אין להסס : עלינו לנצל כל הזדמנות לגרום לדיונים צבוריים בנוגע לשלילת הקמת מדינה ערבית נוספת, ללא שום הצדקה, על שטחים השיכים לעם היהודי מאז אלפי שנים כבר, וזאת רק על מנת לפצות כנופית פושעים הטוענים לעם שאינו קיים. עלינו גם להסביר שהגבולות הנוכחיים של מדינת ישראל הם תוצאה מכפיה ע"י מעצמות זרות או כתוצאה מהתקפה צבאית של ארצות ערב על ישראל ולכן אין הם יכולים להתקבל כסופיים. שגם אם ממשלות ישראל השונות לא תבעו את זכויות העם היהודי על כל ארץ ישראל הרי הדבר היה כתוצאה מחולשה, בעיות יומיומיות בשטח הבטחוני, בשטח הכלכלי, בשטח החברתי כתוצאה מגלי העליה התמידיים, בשל התלות הכלכלית בארצות זרות, ובגלל הבעיות הבטחוניות שלהן אחראי בעיקר הטרור הערבי.
כגורם משני יש לצין שהקמת המדינה הפלסטינית אינה מציאותית. היא אינה בת קימא מבחינה כלכלית וגיאוגרפית והיא תהיה גורם לאי יציבות באיזור. היא תביא עמה יותר בעיות מפתרונות. אם קיים הרצון להקים מדינה לערבים החיים היום ביהודה, בשומרון, בעזה או בשאר איזורי ארץ ישראל, מקומה של מדינה זו הוא מחוץ לשטחי ארץ ישראל. באשר לערבים החיים היום על אדמת ארץ ישראל, יש לצין שזהו מיעוט גדול ועוין הוא תמיד בבחינת סכנה ליציבות מדינה. לכן המסקנה הנבונה ביותר שאליה יצטרך להגיע הציבור הישראלי והקהל העולמי הוא שחלק ניכר של הערבים יצטרך להגר למדינות ערביות אחרות. מבלי להכנס לפרטים, יש להבין שהערבים החפצים להשאר בארץ ישראל יהיו מחויבים להכיר בריבונות של העם היהודי על כל ארץ ישראל השלמה ולהסתפק בסטטוס של תושב בלבד. בעית הפליטים הערבים אינה בעיה ישראלית, כי אם בעיה ערבית פנימית. פתרונה יבוא עם הגירת הערבים החיים על אדמת ארץ ישראל לארצות ערב.
יש גם לציין שעבר הירדן הוא חלק אינטגרלי של ארץ ישראל, זוהי עובדה שאין עליה עוררין! בטווח הארוך ההפרדה בין שתי גדות הירדן תהיה רק גורם של חוסר יציבות. רק אם שתי גדות הירדן תהיינה תחת ריבונות ישראלית יבטיח הדבר יציבות ושלום. יש לראות את המצב הנוכחי כזמני בלבד. מולדת השושלת ההאשמית היא בחצי האי ערב. הנוכחות של הממלכה ההאשמית על אדמת ארץ ישראל היא שארית של הקולוניאליזם הבריטי. היום, אין לנוכחות זו שום הצדקה.
חשוב גם להזהיר ולהסביר שהערבים החיים היום באירופה עלולים גם הם לדרוש מדינה על חשבון נחלת האבות של העמים החיים בצרפת, הולנד, גרמניה, ספרד ואחרות בהתבסס על הנוכחות שלהם בארצות אלה מאז מספר דורות.
עלינו להאמין באמונה שלמה שיום יבא, בעתיד הקרוב, שארץ ישראל בשלמותה תהיה הנכס הבלעדי של כלל העם היהודי. אז נוכל לומר שההסטוריה השיבה לקדמותה מציאות שהיא זכות הנשענת על מוסר, עומק היסטורי ועל הבטחה אלוהית.
