|
מעניינת ההשוואה בין הפרשה והפטרתה. בפרשה מעוררים קרח ועדתו מחלוקת על מנהיגותו של משה בטענה המתחסדת "כי כל העדה כלם קדושים". בהפטרה אנו מוצאים את שמואל הנביא אומר לעם "לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה", במטרה להמליך את שאול. לאחר מכן נוזף שמואל הנביא בעם על רצונם להמליך מלך לאמור "כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה' לשאול לכם מלך".
מה הקשר בין מחלוקת קרח והמלכת שאול ומה משמעות ההמלכה והנזיפה של שמואל? נראה לי, שניתן להסביר את ההמלכה והנזיפה שבעקבותיה, בהשתנות התפיסות התודעתיות. מצבם של בני ישראל ביציאת מצרים עד להכתרת שאול, היה האידיאלי כפי שאמר שמואל לעם בנזיפתו "וה' אלוקיכם מלככם” במציאות כזו בה ה' מלככם לבקש מלך זו פגיעה בעבודת ה' המזוקקת אותה חוו עם ישראל עד כה. אבל אין לשנות את המציאות שהייתה קיימת ורק באה לידי ביטוי בבקשת מלך על ידי העם ולכן הכתיר להם שמואל את שאול. נמצא, אם כן שעד להמלכת שאול היו בני ישראל עבדי ה' בלבד ולאחר המלכתו היו עדיין עבדי ה', אבל פגיעה נוצרה בצוק העיתים בטוהר עבדות ה' זו. שמואל מבין את המציאות שנשתנתה, מלמד את העם בדברי תוכחתו, שנוצרה אותה פגיעה אבל המצב אינו אבוד ואם ישמעו בקול ה' יזכו לקיום הממלכה והעם גם יחד ולא תהייה יד ה' בהם. מכאן, מדברי ההפטרה, נוכל להבין את גודל העוול, שגרם קרח במחלוקתו. טענתו כי כל העם קדושים ומדוע משה ואהרון מתנשאים ומשתררים על עם ה', נובעת מתודעה שאינה קיימת בעם ה' בצאתם ממצרים כי ה' הוא מלכם של ישראל ואין מקום להתדיינות אנושית בבחירת מנהיג, שכן ההנהגה היא אלוקית ומשה ואהרון הם רק שליחים. מחלוקתו של קרח על רקע זה הייתה חסרת אחיזה במציאות, לכן אובדנם בדרך של בריאה מיוחדת שברא ה', בה פצתה האדמה את פיה ובלעה אותם התאימה, בהיות מחלוקתם נובעת מתודעה שאינה קיימת, באותה תקופה. בתקופתנו אנו רואים כיצד הולכת ומתפתחת תודעה חדשה, בה האמונה הופכת למנחה של העם היהודי וניסיונן של קבוצות כוח שולטות לעכב את צמיחת ההנהגה, על פי התודעה המתפתחת דוחקת אותן לנהוג בדרכים, שאינן מתאימות לרוח התקופה וגורמת להן לעשות מעשים המנוגדים לכל ערך מוסרי בסיסי. כך ניתן להבין את התעקשותם לפנות יהודים מחלקי ארץ ישראל. אולם בהיות העם קשור בעבותות אהבה לערכיו, סביר להניח שרצונם להחריב את ההתיישבות הזו יתנפץ אל סלעי המציאות, כמחלוקתו של קרח. לעיון במאמר פרשת קרח משנת תשס"ד – אתגרים ומחלוקות
http://he.manhigut.org/content/view/765/109/
|
