|
חוסמי הכבישים אולי לא סימפטיים, ולא בטוח שהם מועילים למאבק נגד הדיקטטורה הגזענית של שרון. אבל במקום שבו נגמרה הדמוקרטיה - המערכת המשפטית איבדה את הסמכות המוסרית לעמוד מולם.ובינתיים מתנהלת הסתה פרועה נגדם, ואנשים הפנימו אותה ויצאו להכותם. ומה יעשה עכשיו היועץ המשפטי? נו, באמת
אתמול, בצומת גלילות ובעוד מקומות, יצאו אנשים ממכוניות עם שרשראות ומוטות פלדה ויצאו להלום בחוסמי הכבישים. רוצים או לא - מדובר בעבירה חמורה של אלימות. האנשים הללו צולמו, התמונות שודרו. מדובר בעבירות חמורות של אלימות. האם נפתחה חקירה נגדם? התשובה שלילית. האם אחד מהמכים האלה נעצר? אחד? התשובה שלילית. המערכת המשפטית של מדינת ישראל העמידה לדין לא אחת מתנחלים שהותקפו ביריות - והגיבו. יש יהודים שישבו בכלא משום שדרם נחסמה על ידי מיידי אבנים - והם הגיבו באלימות. בניגוד למיידי האבנים וליורים - חוסמי הכבישים לא נהגו בשום דרך של אלימות. הם התיישבו על הכביש - והשוטרים היו צריכים לפנות אותם. זה מעצבן, זה מזיק - אבל זאת לא אלימות. ועכשיו נראה אם היועץ המשפטי, להלן עוזרו של אריאל שרון - יעשה משהו. בואו ונראה. - - - אבל לא רק נגדם. בימים האחרונים פורסמו שני מאמרים ב"ידיעות אחרונות" שלפחות גילו הבנה לאלימות, אם לא למעלה מזה. אחד מהם נכתב על ידי ירון לונדון, ובתוכניתו בערוץ 10 הוסבר במפורש ובפירוט באילו אמצעים אלימים הוא ינקוט אם יחסמו את דרכו. אם העיתון שבו אתם קוראים היה רק מהרהר באלימות שיש לנקוט נגד ערבים שחסמו כבישים - סמוך לביתו של כותב השורות הללו נחסם ציר מרכזי במדינה במשך שבוע ברציפות - אם זה רק היה קורה, כבר היינו עצורים. השיא היה אתמול במאמר שפורסם באתר "וואלה". עד לכתיבת השורות הללו היועץ המשפטי לא טרח לעשות דבר. וזה מה שנאמר שם, בין היתר: "כך תעיפו את המתנחלים מהכביש… לרדת לאיילון בקבוצות גדולות עם שרשראות גדולות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם ניצרה משוחררת… להכין מראש מספר דליים עם מים מהירקון ולהטיח בכל אידיוט שינסה לסכן אתכם בכביש". יש עוד, למה להרבות. הנה מאמר מערכת של "ידיעות אחרונות" מהשבוע: "עלול להימצא האיש ש'לא ידפוק חשבון' ויסתער במכוניתו על הצעירים העליזים בחסימותיהם… יידרסו אנשים. חלילה, ימותו אנשים… דמם של ילדים אלה יהיה חלילה בראשי שולחיהם". מדובר לכל הפחות בגילוי הבנה לאלימות, ובהסרת האחריות מהאלימים עצמם. חסימת כבישים היא עבירה - אבל היא לא אלימות. אלימות היא שליחת יד בגופו של אחר, או גרימת נזק בפועל לגופו של אחר. חוסמי הכבישים אולי לא סימפטיים, בעצם לגמרי לא. בהחלט יש בסיס לטענה שהם גם לא ממש מועילים למאבק הצודק נגד הטרנספר הגזעני של דיקטטורת שרון. וזה בעדינות. אבל הם לא אלימים. ומה שנעשה בעיתונות הישראלית בימים האחרונים - זו הסתה גסה לאלימות. ועכשיו צריך רק לברר מה יעשה היועץ המשפטי לממשלה. הנה הימור: הוא מכסימום יגלגל עיניים. ככה זה כשאתה מצדיק את בנו של ראש הממשלה שקיבל סכומי עתק תמורת גלישה באינטרנט. - - - למה בכלל הם חוסמים כבישים? אני לא יודע למה, כי אני לא שם. אבל אני יודע שני דברים. האחד, שבניגוד למה שחושבים - האהדה כלפיהם הרבה יותר גדולה ממה שנראה. וככל שיוצאים נגדם יותר - היא מתגבשת. אבל העניין החשוב יותר הוא השני: שגם מי שחושב שזה לא המעשה הכי חכם, מסכים שליועץ המשפטי לממשלה אין כל סמכות מוסרית לומר ולו מילה אחת נגדם. כוח יש. סמכות? כלום. אין אפילו צל של משהו שדומה לסמכות. אני מתכוון לסמכות במובן המוסרי. זה לא חוקי? נכון. אבל כשהדיקטטורה של שרון היא חוקית, יותר ויותר אנשים מגיעים להבנה שזאת לא בושה כל כך גדולה לא לשמור על החוק. כי מדינת ישראל הפסיקה להיות דמוקרטיה. זה הסיפור. ומאבק נגד דיקטטורה מטבעו כולל הפרות של החוק. ככה זה בכל העולם, וככה זה גם אצלנו. שרון נבחר בבחירות דמוקרטיות? לא נכון. בבחירות הללו לא נבחר שרון. הן לא היו בחירות אישיות. נבחרה מפלגה, שיש לה מצע, שעד היום הזה הפוך לחלוטין למה שעושה ראש הממשלה. ואם לא די בכך, ראש המפלגה, שהוא ראש הממשלה, נתן לפני הבחירות התחייבויות ברורות. אז אומרים לנו את המנטרה הקבועה שראש הממשלה אמר שהוא יהיה מוכן ל"וויתורים כואבים". זאת חצי אמת, שהיא גרועה משקר. כי ראש הממשלה אמר שהוא מוכן ל"וויתורים כואבים", אבל הוא גם הסביר בדיוק מהם: "לא נחזור לשטחי איי", הוא אמר. כיוון שאנחנו אומה של צבועים, אומרים רק את החצי הראשון. ראש הממשלה נבחר עם מדיניות ברורה שהכריזה שלא יהיו ויתורים חד-צדדיים. העמדה שאותה ביטא, אפילו אחרי הבחירות, היתה ש"דין נצרים כדין תל-אביב ודין כפר-דרום כדין נגבה". ואז הוא ירק על הדמוקרטיה, והחל במסע של שקרים, שכבר אי אפשר לספור אותם. מההבטחה לציית למרכז הליכוד (שמינה אותו לראש הממשלה), דרך מישאל המיתפקדים, ומה לא. מדינת ישראל כבר לא דמוקרטיה. אין שום משמעות לבחירות. ואחרי שהבחירות בוטלו, בישראל עוצרים את מתנגדי המישטר כי הם לבשו חולצות כתומות, ילדות נמצאות שבועות בתאי מעצר, כתבי אישום כוללים סעיף של "הפגין נגד ראש הממשלה". מספיק? כי יש עוד הרבה. וזאת גם ממשלה גזענית. ממשלה שזורקת יהודים מהבית רק כי הם יהודים היא גזענית. ומאבק נגד דיקטטורה גזענית, לאורך ההיסטוריה המוכרת עד היום, לא כלל שמירה קפדנית על החוק. אחת הדוגמאות הבולטות לגזענות הזו, סופקה לנו בשעתו ע"י ח"כ אורי אריאל. הוא לקח את חוק פינוי פיצוי, החליף את המילה "יהודים" ב"ערבים", ואת שמות היישובים היהודיים ביישובים ערבים - והצעת החוק הזאת נפסלה בגלל גזענות. אבל זה לא הפריע לאף אחד. אצל מזוז בלישכה לא נרשמה שום הדלקה של איזו נורה אדומה. ואף אחד לא העלה את האפשרות שמא משהו שהוא גזעני כשמדובר בערבים, עלול להיחשב כך כשמדובר ביהודים. דמוקרטיה? זאת מדינה שבה היועץ המשפטי עדיין מצדיק מתן אפשרות לבחינות בגרות למחבל - בניגוד לנערה שחסמה כביש. לא יאומן: הוא עדיין מצדיק את זה בפלפלנות לוליאנית שמאשרת כי ההכשר שהוא הצליח לתת למשפחת שרון, לא היה הברקה חד-פעמית. שלטון החוק? כאשר אזרח שקצין התעמר בו מגיש תביעה - היועץ המשפטי מסביר שהוא יתן את כל הגיבוי לקצינים. יצא לי ולחברי לשרת באינתיפאדה. מעולם לא היה גיבוי כזה. אבל אצל מזוז התועבה הזאת כשרה, כי להתעלל ביהודים מותר. אולי יכול כבוד היועץ להסביר מה צריך לעשות אזרח שומר חוק שקצין התעמר בו? לשתוק? לא לתבוע? למה? למה? כי בדיקטטורה הזאת יש אזרחים מסוג בית. יש שווים כלפי החוק, ויש שווים יותר. אז בדיקטטורה הגזענית הזאת, יכול להיות שלא תמיד משתלם להפר את החוק, אבל מה שבטוח, מר מזוז, הרבה יותר מכובד להיות מפר חוק. - - - וזאת המדינה שבה חיים חוסמי הכבישים. אם הם היו חיים בדמוקרטיה היה ניתן משקל לקול שלהם. בדמוקרטיה הקול שלהם שווה אפילו לשלך. בדמוקרטיה היתה ניתנת להם זכות לשכנע או להשפיע. אולי הם היו מצליחים, ואולי לא. אבל הזכות הדמוקרטית הבסיסית הזאת נלקחה מהם. וכאשר הזכות הזאת נלקחה מהם, זאת כבר לא דמוקרטיה. המישטר שעליו אתה מגן, היועץ המשפטי, הוא דיקטטורה שמגרשת יהודים מבתיהם. הוא רודף מתנגדי מישטר, הוא נותן גיבוי להסתה נגד מתנגדי המישטר בעצימת עיניים. הוא גם עושה את מה שכולנו יודעים: משתמש בשירות הביטחון הכללי כדי לבצע הכפשה פוליטית. והוא גם מישטר שמבצע עבריינות בגלוי וכשיטה. היה ישר עם עצמך: מה היית עושה אילו קצין משטרה היה אומר לשוטריו להכות ערבים ומבטיח להם שלא יאונה להם דבר. טוב, כולנו יודעים. אבל מפקד מרחב ש"י שעשה את אותו הדבר ליהודים - יצא בנזיפה סמלית וזכה בקידום. טוב, הם היו מתנחלים, אז זה מותר. זו המדינה שבה חיים חוסמי הכבישים, ומוסרית אין לך במה להאשים אותם. אנחנו, לא אתה, יכולים לומר להם שזה לא בדיוק עוזר למאבק נגד המישטר שעליו אתה מגן. שזה לא הכי חכם. אבל לך כבר אין סמכות מולם. רק כוח, וזה לא מה שיעזור. ואם אתה חושב שכן, ורק צריך עוד כוח - אתה לא מבין כלום. אנחנו כבר רגילים לנורמות הכפולות של הדיקטטורה הזאת. הנה, מאמרים שקוראים לאלימות נגד מתנגדי הדיקטטורה - המאמרים שמצוטטים למעלה הם חלק זעום, ויש קודמים לא פחות חמורים ואף מפורשים יותר - ועל חלקם הגדול, אף אחד מהקורבנות אפילו לא הלך למשטרה להגיש תלונה. מה, הם צריכים להאמין בכם? אנחנו חיים במדינה שבה בבג"ץ נגד חוק פינוי-פיצוי, גילו לפתע השופטים שלא צריך להתערב בהחלטות מדיניות. שנים "הכל שפיט", כולל גירוש מחבלים רוצחים. אבל אזרחים שלא ביצעו כל עבירה? טוב, הפעם לא נתערב. הם הרי מהפרימיטיבים האלה מהימין. זאת מדינה שבה החוקים הקובעים את התנאים להעברת בעלי חיים, עדיפים על היחס למתנגדי הדיקטטורה. אז אתה דורש מהם לשמור על החוק? מדינה שבה נותנים להעברת חוות הדגים שלוש שנים. ואפס שנים למתנגדי הדיקטטורה. במדינה הזאת חיים חוסמי הכבישים. לא בדמוקרטיה, אלא בדיקטטורה שביטלה את תוצאות הבחירות, שמשתמשת בשקרים כבדרך שיגרה, שמגרשת יהודים מהבית בגלל גזעם, ואת מתנגדי המישטר בגלל דעותיהם. ובדיקטטורה הזאת, יש להם יש רק את עצמם. כן, לך יש כוח ומשטרה ובתי-משפט ותובעים ואולמות עם ציפוי של עץ. יש לך, בקיצור, את כל מראית העין של דמוקרטיה. כמו שהיה, למשל, למזרח-גרמניה. כן, אתה יכול להעמיד לדין, ואתה יכול להמשיך להמשיך לתת גיבוי ליריקה על הדמוקרטיה ולגזענות המתועבת של גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם. כמו שזה נראה, קשה להאמין שפתאום תחליף כיוון ותחליט בכל זאת להחזיר את הדמוקרטיה לישראל. כן, יש לך את הכוח. אבל אם אתה חושב שזה מספיק - אין לך מושג עד כמה אתה טועה. כי את הסמכות כבר איבדת, וזה סיפור הרבה יותר בעייתי. - - - אה, כן: למה מזוז ולא שרון? כי למערכת שלך אולי עוד יש תקווה. אולי.
|
