|
בפתיחת פרשתנו נאמר "וידבר ה' אל משה לאמר. פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי". מה רמוז במילים אלה? האם הקב"ה פועל מתוך חמה או רגש רגעי, שאותו השיב או הרגיע פנחס? האם ניתן ליחס רגש ובפרט רגשות רגעיים כאלה לקב"ה וליחסו לעם בני ישראל?
ביחס להקב"ה נוכל להסביר בקצרה, שדברה תורה כלשון בני אדם והרגשות המיוחסים לקב"ה, אינם אלא כדי לסבר את ההבנה האנושית המורגלת לתחום המושגים שלה ומתקשה להתבטא על המופשט בצורה אחרת היות, שזו צורת ההבנה והביטוי, שהתפתחה בעולם הגשמי. אולם ברור לגמרי, שאין ליחס לקב"ה רגשות, כמו של בני אדם ובוודאי לא רגשות רגעיים. מה בכל זאת נוכל ללמוד, מצורת התיאור הזו של מעשהו של פנחס, שהשיב את חמת ה' ומנע כליה מבני ישראל? פנחס בפעולתו מתוך תחושותיו הבריאות המתאימות למציאות, שאינה יכולה לסבול התבוללות של בני ישראל בעמים, קנאה את קנאת ה' על ביזויה של האומה על ידי זמרי בן סלוא, שעליו נאמר "ויקרב אל אחיו את המדינית". התיאור של המעשה בפשטי הכתובים, כאילו הרג פנחס את זמרי, מתוך תחושת ההתבזות הזו, באה לומר כי ישנם רגעים בהם הפעלת הרגש האישי של האדם, אפילו כאשר לכאורה זהו דחף רגעי, היא נכונה. כמובן לא כל אחד רשאי לעשות כן, אבל, לעיתים, יתכן כי כך נכון לעשות. על פי מידותיו אלה של פנחס בא גם התיאור, שהזכרנו לעייל, הרגשי כביכול ביחס לה'. קנאתו של ה', לכאורה, אינה אלא המציאות המואסת במי שמנסה לדמות עצמו לאחר תוך טשטוש זהותו עד כדי מחיקתה, בפרט נכון הדבר ביחס לעם ישראל, שנבחר להיות מופת לאומות כחברה צודקת, הגונה, מוסרית, הקובעת את ערכיה על פי המסר האלוקי לעולם, כפי שהוא מופיע בתורה, בנביאים ובכתובים. והכליה, שהוזכרה כאילו היה ה' ממיט עליהם, אלמלא מעשהו של פנחס. גם היא המציאות, שאינה מאפשרת קיום לאומה כאשר אין היא חותרת למימוש יעודה. תנאי לחתירה כזו הוא שמירה על הזיהוי היהודי באשר הוא, כאשר זה מיטשטש על ידי התבוללות או אבדן דרך אין עוד קיום לעם, שאין לו יעד לשאוף להגיע אליו. ברוח זו כתב רבנו סעדיה גאון "אין אומתנו אומה כי אם בתורותיה". הניסיונות הישראליים להיפטר ממרחבי יהודה, שומרון ורצועת עזה נובע מהרצון להשתלב באומות העולם, להיות חלק ממשפחת העמים. יש לדעת שההתנגדות לניסיונות אלה, ימנעו הרג המונים, כפי שעולה מהסברנו לפרשה וכפי שאנו רואים המציאות היומיומית של ההוויה בישראל. לעיון במאמר פרשת פנחס משנת תשס"ד – הנהגת האומה בחילופי משמרות
http://he.manhigut.org/content/view/797/109/
|
