|
תפילה זו תאמר במקומות רבים בארץ ביז' בתמוז: אז בארצנו, צר מדמנו מבשרנו, ינק חלב אמנו, התחזה לידידנו, קם עלינו פתע לגרשנו לא הניח הרף לנו, זמם לטלטלנו, לעקרנו משורשנו, לחלל שמנו ולחרף אלוקינו, לא חמל.
אויבי איש אנשי ביתו קם וגמר עלינו. אל נא בעיקבתא הקם משיחנו. בחכמים ותלמידיהם הציב עיניו לגרשם מנאותם ובמטאטא להורישם בתי המדרש שם למרמס, על נווה הצאן ידה גורל למען לא יהיה זכר לאחריתם, לקעקעם מיסודם ובחמת נקמתו העלה מחשבת זד למסור בית מרדכי לבית המן, להסגירו לידי אויבם ומרצחם. דמעות כמעין הוריד ראש הישיבה, בעפר עולל ראשו, תלמידיו חפו קרעו בגדם ברוב פלצותם ואנו עמך ישראל עמו נמוגים בנהי מקוננים, אליך נושאים עינים פוכרים ידיים. תינוקות של בית רבן נתלשו מהורתם, ופעוטות וילדי גן הושמו במעצרם, מחלב אם נשתו אוי מה היה לנו הביטה וראה חרפתנו. למה יאמרו מצרים איה נא אלוהיהם. מבית גנזיו ומועצת חכמיו ושופטיו שלף נעץ רשע חוקי פלסתריו, לקעקע, לגרש ולהגלות טף ונשים ביום אחד לגזול נחלתם ופת לחמם. עמל כפים הוריש לאויבם, לארץ ציה לקאת מדבר לבני קדר, ארץ לא עבר בה איש. על קברים שת טרפו להשחיתם לחללם, חפר גויות קדושים עליו מסרו נפשם, כנצר נתעב השליכם. כל מוסרי נפשם . על זה דוה לבנו על אלה חשכו עיננו על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו. אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה. עורה למה תישן ה' על תזנח לנצח . תהילים כב תהילים קט
|