מנהיגות יהודית

מנהיגות יהודית

בערב קריר, לפני שבע שנים, התכנסה בעליית הגג שבביתי קבוצה קטנה ואיכותית. בין הבאים היו חברי שמואל סקט, מוטי קרפל מהיישוב בת-עין, ועוד מספר אנשי מחשבה ומעשה. הימים היו ימי ההפגנות הגדולות שארגנה תנועת 'זו ארצנו'. ברור היה שההפגנות, מוצלחות ככל שתהיינה, לא תצלחנה להסיט את השמאל מדרכו ותהליך אוסלו יימשך.

מוטי קרפל ניתח בפני הבאים את המצב ומסקנתו היתה שגם לאחר שנפיל את ממשלת רבין, יוסיף הימין לצעוד בנתיב אוסלו. "המסקנה המתבקשת" אמר מוטי, "היא שאין לנו ברירה אלא להתחיל ולבנות שכבת הנהגה אלטרנטיבית אשר בבוא היום תיטול לידיה את המושכות". "אנחנו מדברים על הנהגה אשר תפעל מתוך ראיה יהודית אותנטית, ותהיה משוחררת מכל אותם סיבוכים אשר אפיינו את ההנהגה הציונית עד היום". "אי אפשר לזלזל בערכי היסוד היהודיים, להכפיף עצמך לערכי המערב, ובמקביל להקים מדינה יהודית העומדת בסתירה מהותית לערכים אלה". הרי אם אינך מאמין בבורא עולם ובהבטחת הארץ בברית בין הבתרים – אינך אלא אחרון הקולוניאלים עלי אדמות, היושב על "אדמת הפלסטינים השדודה", והמערב אשר שחרר את הקולוניות מעול כיבושיו - יתייחס אליך – אחרון השודדים, בהתאם.

השיחה נמשכה באווירה נינוחה. ניכרו דברי אמת והשאלה העיקרית היתה כיצד לוקחים את האמת הזו ומתחילים לקדם אותה בתוך מציאות כל כך בלתי אפשרית.

קולה של ציפי – אשתי – נשמע לפתע מלמטה – "בואו בואו מהר!" "מה קרה?" שאלתי. "ירו ברבין" ענתה אשתי.

הדברים נשמעו כטרוף מוחלט. איש לא האמין למשמע אוזניו. באחת נפסק הדיון וכולנו נצמדנו לדיווחים מכוון ככר מלכי ישראל בתל-אביב.

כשהתברר שהדיווחים נכונים – מיהרו כל הנוכחים לביתם. לכולם ברור היה שאנו עומדים בפני תקופה קשה ביותר של רדיפה פוליטית, ואכן כך היה.

באותו ערב נולדה תנועת מנהיגות יהודית. כל ניתוחינו נתגלו כמדויקים ביותר. הימין עלה לשלטון (בעזרתנו הרבה), אך לא הצליח לעצור כהו זה את תהליכי הקריסה של אוסלו. שוב ושוב התחלפו ממשלות אך חזון אוסלו עודנו שולט בכפה. גם כשהתפוצצה האשליה בפרצופם של הישראלים במחיר דמים נורא – עדיין לא בא הימין עם אלטרנטיבה כל שהיא לחזונו של השמאל, והליכוד מציע כיום מדינה פלסטינית – שאפילו פרס לא העז לדבר עליה עם תחילת תהליך אוסלו.

אט אט החל להתקדם הרעיון של "מנהיגות יהודית". בהתבשלות איטית ומקיפה של הרעיונות. במאות מאמרים וניתוחים. במפגשים בהרצאות ובהוצאת עלון קבוע לבתי הכנסת. לאורך כל אותה תקופה חיפשנו את הדרך לממש את רעיונותינו במציאות. האם נפתח מפלגה חדשה? האם נריץ מועמד אמוני עצמאי לראשות הממשלה? התחלנו לרשום ציבור המזדהה עם מטרותינו, ניסינו להריץ את פרופ' ברנובר לנשיאות המדינה – ביצענו כמה וכמה פעולות שעזרו לנו לחדור לתודעה הציבורית. עד שלפני כשלוש שנים, ניגש אלי אחד ממייסדי הליכוד והציע לי לקחת את כל הכוח שצברנו ולהתפקד לליכוד. "יש למחנה הלאומי (היהודי) כלי אחד ויחיד להנהגת המדינה – זהו הליכוד – אם אכן אתם מדברים על הנהגה – זהו הכלי, אינכם יכולים לעשות זאת בשום צורה אחרת.

שקלנו בכובד ראש את הדברים ולאחר מספר חודשים החלטנו לקפוץ ליורה הרותחת של מפלגת השלטון הלאומית.

החל מאותו רגע החל הרעיון של מנהיגות יהודית להתפתח במהירות. צרפנו למעלה מעשרת אלפים מתפקדים אידיאולוגיים חדשים לליכוד באותה תקופה. לא היה זה קל לשכנע את אנשי בית אל ופסגות להצטרף למפלגה הזו – אך בעבודת נמלים עיקשת, שנמשכה כשנתיים וחצי, עברנו מיישוב ליישוב ועשינו זאת.

ההשפעה של המתפקדים החדשים היתה גדולה ביותר. עוד טרם עמד כוחם למבחן אלקטוראלי, עורר מבצע ההתפקדות גלים נרחבים בתנועה, ואפשר לנו להביא (בעזרת גורמים נוספים שהתחברנו אליהם בתוך הליכוד) לאותה החלטת מרכז היסטורית – נגד הקמתה של מדינה פלסטינית.

כשהוכרז (לפני שלושה חודשים בסך הכל) על בחירת מרכז חדש לליכוד – היינו מוכנים לאתגר ותוצאות הבחירות הפתיעו מאוד וותיקים רבים במפלגת השלטון. חטיבת מנהיגות יהודית ייצרה את הכוח הגדול, המגובש, והאידיאולוגי ביותר, במרכז הליכוד החדש. 133 חברי המרכז החדשים מטעם מנהיגות יהודית הנם תופעה יוצאת דופן – מלבדם ישנם במרכז הליכוד עוד שתי קבוצות מגובשות בסדרי גודל של כמחצית המספר הזה.

עם סיום בחירת המרכז החדש – נדמה היה לנו כי נוכל עתה לפעול בנחת וביסודיות במשך כשנה, עד לבחירות הכלליות, להגיע אל שאר חברי המרכז, להסביר את משנתנו האידיאולוגית, ולסחוף אחרינו חברים רבים.

אך המציאות טפחה על פנינו. פואד בן אליעזר הרים ידיו על חוות גלעד שבשומרון וכתוצאה מכך החל תהליך מהיר שהוציא את מפלגת העבודה מן הממשלה ואת פואד עצמו אל מחוץ לראשות מפלגת העבודה. שרון הכריז על בחירות מוקדמות ועוד בטרם הספקנו לאסוף את עצמנו ממערכת הבחירות המתישה למרכז הליכוד – מצאנו עצמנו בתוך שתי מערכות בחירות נוספות – האחת לראשות התנועה, והשניה לרשימתה לכנסת.

משנתנו האידיאולוגית חייבה אותנו להתמודד על ראשות התנועה. כיון שכל כניסתנו לליכוד ולא לאחת ממפלגות הלווין הימניות או הדתיות, נועדה לייצר מנהיגות חדשה לעם ישראל – חייבים היינו להוכיח כי אין אנו מדברים על ימות המשיח אלא על בניית מנהיגות לאומית חדשה בתוך המציאות הנוכחית – כאן ועכשיו. אילו היינו מוותרים על ההתמודדות לראשות המפלגה – היינו מודיעים בזה, שכל הדיבורים על הנהגה אמונית אינם אלא דיבורים בעלמה, אשר פורחים באוויר כשהם נפגשים עם המציאות. לחץ בלתי רגיל הופעל עלינו בכדי שאסיר את מועמדותי ולא אפגע כביכול בסיכוייו של נתניהו. כמחצית מתומכינו נשברו בשלב הזה והעדיפו לתמוך בנתניהו ולא ברעיון שלשמו התפקדו לתנועה. ובכל זאת – ללא קמפיין בחירות, תוך החרמה תקשורתית מוחלטת ותוך מצב בו רוב הבוחרים אינם מכירים כלל את משה פייגלין – הצלחנו לזכות ב 3.5 אחוזים מן הקולות. אלפי הקולות שהצביעו פייגלין – הפתיעו רבים בתנועה שלא האמינו כי פייגלין יזכה בקולות רבים יותר מאלה שזכה להם המועמד השלישי – המוכר והידוע ממפלגת העבודה – חיים רמון. כיום  ברור לכל, כי גם בהתמודדויות הבאות יתייצב מועמד אמוני מול המועמדים האחרים ואנו מאמינים כי בסופו של דבר, מועמד זה ינצח.

מיד לאחר הבחירות לראשות – וללא כל תקציב נכנסנו למערכת הבחירות לכנסת.  כוחות רבים במנגנון המפלגה התאמצו מאוד למנוע את בחירת אנשי מנהיגות יהודית. בסיס הכוח העצמאי והאידיאולוגי שייצרנו במפלגת השלטון – מדאיג מאוד את הכוחות המושכים שמאלה.  למרות זאת, זכינו באמונם של למעלה מ 20% מחברי המרכז ושובצתי במקום ה 40 ברשימה לכנסת. מקום זה הנו נמוך ממה שציפינו – אך לכל הדעות עשוי בהחלט להיות ריאלי. יש לזכור שברשימת הליכוד בכנסת היוצאת חלה תחלופה של כ 20% מהנבחרים – כך שגם אם הליכוד יזכה רק בכ 35 מנדטים – הרי שבתוך כמה חודשים נמצא בכנסת את הנציג הראשון של תנועת מנהיגות יהודית.

סיכום:

כאשר בוחנים את הנקודה בה עומדת מנהיגות יהודית כיום – מול הנקודה בה החל הכל בליל רצח רבין – אי אפשר שלא לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.

קיים היום בתוך מפלגת השלטון של המחנה הלאומי, גוף אידיאולוגי, השומר בקנאות על עצמאותו, וההולך ומתעצם מבחינה פוליטית. אמנם גוף מעין זה מפחיד באופן טבעי את הנהגת המפלגה – אך הוא מעורר אהדה רבה בקרב החברים מן השורה.

אין כיום, בכל הפוליטיקה הישראלית, שום מענה יסודי לאתגרים מולם ניצבת מדינת ישראל, מלבד חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד. עוד נכונו לנו אתגרים ומשברים קשים ביותר. סביר להניח שעוד ינסו למנוע את כניסתי לכנסת בשל משפט ההמרדה של זו-ארצנו, ואולי גם יצליחו בכך. אולם אנו, על אף כל הקשיים ההולכים וגוברים, נתמיד ונתפתח – משום שאיננו רואים לעם ישראל אלטרנטיבה אחרת ואין לנו שום זכות לעצור.

כיון שאין לשום הנהגה שתיבחר (ואנו מקוים כמובן שתהיה זו הנהגת הימין) – פתרונות אמיתיים למצב – נמצא עצמנו בתוך כשנה, עומדים שוב בתוך מערבולת פוליטית ומן הסתם שוב במערכת בחירות חדשה. עלינו להיערך היום לאותה מערכת בחירות. עלינו להגיע אישית לכל חברי המרכז שאת רובם איננו מכירים וכל שהם יודעים עלינו זו תעמולת השמאל. עלינו להוסיף ולפקוד חברים חדשים לליכוד ולהעצים את כוחנו בתנועה ובמוסדותיה. עלינו לחדור יותר ויותר הן לציבוריות הישראלית הכללית דרך הליכוד – והן למעגלים רחבים יותר בציבור האמוני.

עבודה רבה נכונה לנו – אך הקריסה הכללית המתחוללת למרבה הצער סביבנו, תעצים כל העת את העובדה כי התשובה למציאות הקשה נמצאת בחיקה של חטיבת מנהיגות יהודית בליכוד.

  לתקן עולם במלכות ש-די
משה פייגלין