|
אז מה יהיה בעוד שבוע? תהיה התנתקות – לא תהיה התנתקות. מי שלא מתעקש לרמות את עצמו, מבין שההינתקות מתרחשת עכשיו. זו הינתקות חיובית. הינתקות מהרוע, הינתקות מהרשע, הינתקות מהכפירה, הינתקות מהאלילות.
הסערה בגוש קטיף מעיפה היום את החולות וחושפת את היהלומים. צריך לשמור עליהם – אם לא ננצור עכשיו את היהלומים האלה, הם ישובו ויתכסו בחול. זה קורה עכשיו! עכשיו יש יריד בשוק. הסחורה על הדוכנים וכולם יכולים לבוא ולבחון אותה ולבחור בין טוב לרע. עוד מעט הרכבת תצא לדרך. בעזרת ה' ננצח. אבל אז הסחורה כבר לא תהיה על הדוכנים. הרוע שוב יוחבא במחסנים אפלים, ושוב נתפתה לו. עכשיו כולנו רואים את הסחורה בעין וכל אחד יכול לבחור בעצמו. בלי מתווכים, בלי יועצים, אפילו רבנים כבר לא צריך כדי להבחין בין טוב לרע. הכל גלוי. ואני צריך להחליט - אני עם הטובים או עם הרעים. לא צריך הסברים מפולפלים כדי להבין שזה לא סבתא נחמדה של כיפה אדומה - זה זאב! (משל שמסתובב במעגלי ישיבת תורת החיים בנווה דקלים). עכשיו מתברר שמדינת ישראל של היום כפי שהיא היום היא לא סבתא שלעיתים בטעות נושכת, עכשיו היא השילה מעליה את כל המחלצות, עכשיו כולם רואים שזה זאב, מחר כבר נשכח – ובמיוחד, אם בע"ה ננצח. עכשיו כל אחד חייב לענות לעצמו על כמה שאלות ולכתוב את התשובה בפנקס מיוחד, בעט שלא ניתנת למחיקה ולנצור היטב ולהישבע לחזור ולעיין בכל צומת הכרעה בעתיד. בפנקס הזה לא צריך יותר מארבעה עמודים. למעלה בראש העמוד נכתוב זה זאב ובשני זה לא זאב (או אם תרצו – זה רע וזה טוב). בראש שני העמודים הנותרים נכתוב הוא זאב (הוא רע) והוא לא זאב (הוא טוב). עכשיו נצא לדרך – מתחילים לאסוף את היהלומים שנחשפו בחולות קטיף. כמובן, תמיד יהיה מי שימשיך ויסביר שכל תועבות העבר ההווה והעתיד הן חלק מתהליך הגאולה. הבג"ץ קדוש, ומשטרת ניסו שחם וערן נעים היא משטרת קודש, וצבא החורבן האכזרי הוא ממש בית מקדש בזעיר אנפין... אבל כבר בפתיח הסברנו שאנו כותבים למי שלא מתעקש לרמות את עצמו. התשובה הברורה כזוהר הרקיע מעל חופי גוש קטיף היא שמערכות המשפט והביטחון הם זאב. המנגנונים האלה - המשפט וביטחון הפנים והחוץ, הם הם המדינה. כל השאר כופתאות. והמסקנה הקשה היא שמדינת ישראל הנוכחית היא זאב. רשמו בפנקס. מי שלא מתנתק מהזאב, משמש לו – במוקדם או במאוחר – סעודה. אז צריך לכתוב,
כדי לזכור,
כדי להתנתק,
כדי לחיות. בימית כבר יכולנו לשמור על היהלומים ולהבין שצריך התנתקות. אבל נתנו לחולות לשוב ולכסות אותם. "סתם עיכוב קל בתהליך הגאולה" הסברנו לעצמנו. נשארנו עם הזאב ונטרפנו באוסלו. באוסלו כבר היינו חייבים להבין שזה זאב. א-לוהים אדירים! הם נותנים להם את הארץ! הם נותנים להם כלי נשק! - אבל, נשארנו ביחד עם הזאב ואנו נטרפים בהתנתקות. " 50% מחיילי יחידות השדה חובשי כיפות סרוגות" – מסביר אלוף פיקוד הגרוש – כלומר אם נתנתק מהזאב, אם בנינו פשוט יעזבו אותו, לא יהיה גירוש! אבל רבים מהרבנים שלהם לא מוכנים לא מסוגלים מנטלית לצוות עליהם לסרב! אז הבה ונפתח שוב את היומן. לא העמודות המה, אלא בעמודות המי. נכון זה לא נעים. לא נעים לתקוף אנשים. אבל לזאבים יש מן תכונה כזו – או שטורפים אותם, או שנטרפים על ידם. אז קחו פנקס וענו על השאלות הבאות. עלם חמודות / נערה שברירית שהכניסו עצמם למלתעות ניסו שחם בשביל ארץ ישראל ונאמני ה' הנאנקים בגוש קטיף – הם סבתא טובה או זאב? רעים הם או טובים? ואפילו אם נניח שטעו והתבלבלו קצת פה ושם, איפה אתם ממקמים אותם בפנקסכם? רב מפורסם שמעולם לא תקף ציבורית את הזאב. ופתאום יוצא לכל כלי התקשורת נגד הנערים הללו – רב כזה שבזכותו אין יותר חסימות כבישים וכל הכוחות מרוכזים בחסימת הגוש ובהתעללות בתושביו – רב כזה נמצא בצד של הטובים או בצד של הרעים? חייל שסירב לפקודת הגירוש, סירב לגרש את אחיו ולהחריב את ביתם – טוב או רע? ורב שדורש ממנו לבצע – סבתא טובה או זאב?
רשמו עכשיו. יש הרבה זאבים להתנתק מהם – אחרי ההתנתקות.
|
