ז כסלו התשסט 04.12.2008

תהליך השלום בחזית הפנימית

נכתב ע"י הלל ברודסקי

ג אב התשסה 08.08.2005

מתנחלי עליה ראשונה, בוני פתח-תקווה, ראשון לציון, המושבות, שכונות ראשונות בירושלים כולם היו חרדים. הם היו "דוס'ים", בעלי כיפות שחורות, פאות וזקנים ארוכים. ראשי מנהיגיהם כולם היו רבנים וגדולי תורה, למשל רבי יוסף ריבלין ורבי יואל משה סולומון. לאחר זמן נתגלגלו הדברים וכוח המוביל עבר לידי רשעים. (עם כל הכבוד והכרת טוב לבן-גוריון וחבריו אין כל ספק שלפי קריטריונים תורניים הם היו רשעים.) נוצר גם מצב שבו אי אפשר היה לערער על השלטון שלהם. במצב החדש הציבור האמוני מצא את עצמו לפני שאלה – איפה המקום שלנו, בתוך המשטר הרשע או מחוצה לו? חלק אמרו – אין לנו חלק ונחלה עם הרשעים האלה, אנחנו מעדיפים להסתגר. כך הופיעו החרדים של ימינו. חלק אחר אמרו – עם כל הרע שבדבר, מבחינה אובייקטיבית הם עושים דבר מועיל, הלא טוב לנו לתת יד למפעל שלהם. כך הופיע ציבור דתי-לאומי.

עם כל הכבוד וההוקרה לשני הצבורים האלה, יש לכל אחד מהם נקודת חולשה מסוימת. החולשה של החרדים גלויה וברורה לכל רואה. היא בכך, שעם כל ההסתגרות והאוטונומיה שלהם הם עדיין נמצאים תחת שלטונו של אותו המשטר. לכן בידיו לעצור בכל רגע את הזרמת כסף לישיבות לגמרי ולגייס את כל תלמידי הישיבות לצבא. כל ה"עצמאות" של חרדים, כולל "עצמאות" של החינוך שלהם שהם כל כך מתגאים בה, בעצם תלויה על קרן הצבי. חבל שחרדים אלו מתעקשים שלא להסתכל לאמת בעיניים ולא להכיר בעובדה פשוטה זאת.

הבעיה של ציבור דתי-לאומי הרבה יותר עמוקה (אע"פ שדווקא בשביל החרדים היא נראית ברורה כשמש). הבעיה היא בכך שהוא מקבל על עצמו שלטון של משטר הרשע במודע, בהצהרה ברורה, כחלק של השקפת עולם.

כתוצאה מכך באופן שיטתי, פעם אחר פעם, הציבור הזה נכנס לויתורים על העקרונות היסודיים ביותר שלו למען הממסד.

יש בעיה לארגן כשרות נורמאלית בצה"ל? התחילו לסמוך על כל מיני קולות דחוקות.

הייתה תקופה שלא לוקחים דתיים ליחידות קרביות? רב אחד התיר לבוא ללשכת גיוס בלי כיפה.

לפי סקרים, שני שלישים של החיילים הדתיים בצה"ל מוכנים ליטול חלק בגירוש יהודים – זהו פרי חינוכי של החינוך הממלכתי-דתי.

יש כבר רבנים מציבור זה שאמרו במפורש שדיני מדינה קודמים לדיני תורה – דבר שהוא בעצם כפירה גמורה בתורת משה.

אין לויתורים האלה סוף, וכל אחד מאיתנו יכול להביא הרבה מאוד דוגמאות. חלק ניכר של בעלי כיפות סרוגות שראיתי נראים כבר היום כיהודים בבית וישראלים ברחוב – נתגשם חלום של מייסדי הרפורמיזם.

הציבור החרדי נמצא במלחמה מתמדת עם הממסד. הציבור הדתי-לאומי נמצא בתהליך שלום עם הממסד. רק תקשיבו לסיסמאות שלו – "יש לנו אהבה והיא תנצח" או "לא לעשות קרע בעם". אילו בשנת 2003 המפד"ל הייתה מוכנה לשבת בקואליציה עם חרדים, כל פרשת ה"התנתקות" אפילו לא הייתה מתחילה. הם בחרו לשבת עם שינוי. מפני מה? זבולון אורלב הסביר את זה כך: אמנם לשבת עם חרדים היה באמת יותר נעים, אבל המפד"ל מאז ולתמיד הייתה רואה בחובתה להיות גוף תופר בין הציבור הדתי והציבור החילוני. המפד"ל ישבה חודשים ארוכים בקואליציה ובכך אפשרה לפרשת ה"התנתקות" להתקדם, עד שכבר אי אפשר היה לעצור אותה בדרך הפרלמטרית.

כמו שתהליך ה"שלום" שמנהל הממסד הישראלי מול אומות העולם מטרתו היא להכניס את עם ישראל למשפחת העמים וכולו בנוי על ויתורים גדולים וקטנים פה ושם, כך גם הממסד של הציבור הדתי-לאומי (מועצת יש"ע, המפד"ל וכ"ו) מנהלים תהליך ה"שלום" עם המשטר כדי להיכנס למשפחת הקהילות ישראליות, וגם הוא כולו בנוי על ויתורים.

ובלי הבנת דבר זה אי אפשר להבין את מה שקרה בכפר מימון.

תדמו לעצמכם שאהבה שיש בנו אכן ניצחה. שרון נכנע ללחץ הציבורי, התרשם מכל ההפגנות שלנו, תהה נוכח מסירות נפש העצומה שלנו והחליט לבטל את תכנית ההתנתקות. השאלתם את עצמכם, מה יעשו הגופים המובילים בציונות הדתית, כלומר מועצת יש"ע, מפד"ל וכ"ו?

ימשיכו להאמין ולבנות מתוך האהבה!

מה זאת אומרת למעשה? הממשלה תמשיך לתמוך בבניית ישובים, מערכות חינוך דתיות... כלומר אנחנו נאבקים נגד התכנית הפסולה ואחרי הניצחון נחזור לשולחן דיונים עם גורמי הממשלה. עד עכשיו הכל נכון?

אבל, חבר'ה, זה לא נשמע לכם קצת מוכר?

כן, כן, בדיוק – דווקא כך צה"ל נלחם עם הטרור. הוא לא נלחם כדי לכסח את כל הראויים לכך פעם אחת ולתמיד, אלא הוא מנסה לשכנע אותם לחזור לשולחן שיחות השלום, כלומר שיחות על ויתורים.

כך גם הנהגת הציבור הדתי-לאומי נלחמת עם משטר הרשע – היא לא נלחמת כדי לכסח אותו פעם אחת ולתמיד ולהחליף אותו בשלטון של אמת, צדק ומשפט. הפלא שהיא לא מצליחה? היא לא יכולה להצליח כמו שצה"ל לא יכול לנצח את הטרור.

יום רביעי בכפר מימון התחיל מכך שראשי מועצת יש"ע הכריזו – יש לנו ארבעים אלף איש ואי אפשר לעצור אותנו, רק תשבו ותחכו לפקודה. מה זאת אומרת "אי אפשר לעצור"? אפילו שוטר אחד יכול לעמוד בדרך לפני ארבעים אלף איש ולהגיד להם "אסור" – אלא אם כן מישהו ייקח על עצמו פשוט להזיז את השוטר קצת הצידה. בלי אלימות מופרזת, בלי מכות, כמו שאותו שוטר מכה אותנו – פשוט קצת לדחוף אותו הצידה, ויהיה אפשר לעבור. בשביל זה צריך רק דבר אחד – להבין שאותו שוטר הוא לא חבר שלנו, לפחות בעניין הזה. הממסד של הציבור הדתי-לאומי עם "אהבה והיא תנצח" שלו פשוט לא מסוגל לכך, בדיוק כמו שהממסד הישראלי לא היה מסוגל לחסל את ערפאת. בראותם שוטרים מארגני הצעדה ציוו לא לעשות כלום ולשיר "חייל, שוטר – אנו אוהבים אותך". מה הם חשבו, שגם השוטרים פתאום יאהבו אותנו יותר מהפרנסה שלהם? סליחה, זה פשוט ילדותי. אנחנו כולנו כבר יודעים מה אפשר לצפות מהמשטרה. תוך שעה המארגנים התייאשו מחסד השוטרים, אנשים אחרים לא העיזו לעשות כלום כדי שלא יגידו עליהם שהם "פרובוקאטורים" (האשמה שלא ניתן להפריך אותה), והכל נגמר.

מה לעשות כדי שכל המאבק שלנו לא יגמר בצורה כה עלובה?

יש לנו כוח, יש לנו אנשים, יש לנו מסירות נפש. רק דבר אחד, קל וקטן, חסר בשביל הניצחון –

שינוי תודעתי להתעורר מאשליות, להסתכל לאמת בעיניים וקצת לשנות יחס למשטר הנוכחי.

< קודם		הבא >

טופס התחברות

SELECT a.id , a.title, a.sectionid , a.catid , a.created as created, created_by, a.created_by_alias FROM #__content AS a LEFT JOIN #__users AS c ON c.id = a.created_by LEFT JOIN #__sections AS d ON d.id = a.sectionid LEFT JOIN #__categories AS e ON e.id = a.catid WHERE (a.state = '1') AND (a.publish_up = '0000-00-00 00:00:00' OR a.publish_up <= NOW()) AND (a.publish_down = '0000-00-00 00:00:00' OR a.publish_down >= NOW()) AND (d.published = '1') AND (e.published = '1') AND (a.catid IN (68) ) AND a.access <= '0' ORDER BY created DESC LIMIT 0, 5 The parameters you have activated
do not correspond with any content items.
Please reconfigure your parameters

מנהיגות יהודית רח' ההדס 13 גינות שומרון 44853 טל. 09-7929046 פקס. 09-7920570