|
ב"ה לגיבורים ולגיבורות -
למענכם, למען ישראל ולמען ה' כבר כמה ימים בגבורה ובעקשנות אתם נלחמים על המחסום – לא נותנים תעודות זהות ועוברים. זוהי מלחמה על הכבוד העצמי כבני אדם, על הכבוד הלאומי כעם, על היותנו בני חורין בארץ. שערי הגוש שננעלו הם המפתח לניצחון.
פעמים נדמה שאנו מעטים, בודדים במערכה. שהחברה הישראלית, גם מתנגדי ההתנקות (אולי אפילו גם חלק מתושבי הגוש) לא מבינים את המערכה, לא מאמינים ביכולת לנצח, הולכים בכניעה מול שלטון הרשע והשחיתות. ואז אתה שואל את עצמך, אם זה המצב אז בשביל מה ? על כך אני עונה – למענכם, למען ישראל ולמען ה' ! למענכם כל נערה שנאבקת על זכותה במחסום, כל נער שנשכב על הכביש, כל חייל וקצין המכריז כי לא ישתתף בפשע המוסרי של גרוש יהודים מארצם – הוא בראש ובראשונה גואל את עצמו, את נשמתו. כל תושבי מעשיהו ותחנות המעצר, כל כלואי בתי הכלא הצבאיים מורדי הדרגות, הם בני החורין האמיתיים שהשתחררו מכבלי האיום והפיתוי של החברה והמימסד. גם אם לא היה לכך כל השפעה נוספת – זה בשבילכם ולמענכם. למען ישראל חלק גדול מהמערכה היא האדישות הלאומית, העממיות - שמזדהה מאוד עם המסרים העמוקים של זהות יהודית אך מתקשה להיפרד מהכורסה ולצאת לרחובות. הרוב הדומם הזה, עייף, מיואש וחסר תקווה – אתם הסיכוי שלהם, של החברה הישראלית. הסיכוי לשרוד במזרח התיכון והסיכוי לבסס כאן מדינה יהודית אותנטית. הם יודעים זאת, הם מרגישים זאת, הם אומרים 'הנוער הזה מלח הארץ'. זוהי השפעה עצומה בתודעה העכשווית כמו גם בדברי הימים של האומה. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לקבוצות קטנות שבמבט היסטורי הביאו לשינויים מרחיקי לכת. למען ה' "אם יש עשרה צדיקים בתוך העיר ...בעבורם" - כל המציאות מתקיימת מה' יתברך, מקור הקיום, יש פעמים שמקום או דור אבדו את זכות הקיום שלהם (כמו סדום, דור המבול, דור המדבר וכדו') ורק הצדיקים נותרים (נח, לוט, יהושוע וכלב) אבל אם יש מספיק צדיקים בתוך העיר, הם מחזיקים את המקום, את הקיום שלו. אולי אי אפשר לעשות את חשבונו המדויק של הקב"ה לגבינו, אבל זוהי דרכה של ההנהגה האלוקית שכל גילויי הגבורה והנאמנות למלכו של עולם, אינם שבים ריקם וייתכן ואתם עשרת הצדיקים בעבורם המדינה כולה תתקיים ותיגאל.
|
