מדוע להצביע ליכוד

אהרן חלמיש

לאחר היוודע תוצאות הבחירות לרשימת הליכוד לכנסת, הרבה חברי מנהיגות יהודית התאכזבו. לא רק משום שמשה פייגלין לא זכה במקום טוב, אלא שבמקומות היותר ריאליים נכנסו הרבה אנשים שאינם לרוחנו.

משום כך, רבים אומרים שאין טעם להצביע עבור הליכוד בבחירות לכנסת, אלא עדיף לתמוך במפלגה אחרת, כמו חרות או האיחוד הלאומי.

לדעתי אין זו הגישה הנכונה. כדי להבין את הנקודה יש לבחון את מהלך החשיבה שהוביל להקמת מנהיגות יהודית. ברור שהמצב החברתי-פוליטי בארץ הגיע לשפל המדרגה, והדבר הוליד את הסכמי אוסלו וכל מה שבא בעקבותיהם. ברור גם שאי אפשר לתקן את המצב האומלל הזה באמצעות הקמת מפלגה חדשה, דוגמת מולדת, תחיה, וכדומה. הדרך היחידה הנראית לעין היא להצטרף למפלגת השלטון של המחנה הלאומי, כלומר הליכוד, ולהפוך אותה למכשיר שיוביל לגאולה. לכן הצטרפנו לליכוד במסגרת חטיבת מנהיגות יהודית.

כדי להמחיש את תפיסתנו שלא די בתיקונים שטחיים אלא יש צורך לחולל מהפכה רעיונית-התנהגותית, הצבנו מועמד לראשות המפלגה. כבר בשלב הזה נתקלנו בתופעה של חברים במנהיגות יהודית שלא הבינו את העניין עד תום, והתעקשו להצביע עבור נתניהו "כדי למנוע הקמת מדינה פלשתינית". בכך הם החטיאו את המטרה, כי השאיפה שלנו איננה למזער את הנזק אלא לשנות לחלוטין את הכיוון. הסיסמה "לתקן עולם במלכות ש-די" איננה מליצה יחצנית בעלמא, אלא זו מטרתנו.

דווקא משום כך אני סבור שנעשו שגיאות ברקימת עיסקאות לקראת הבחירות לרשימה לכנסת, עם מועמדים שלא היינו צריכים לתמוך בהם. ברור שלא ניתן למצוא אנשים שדעותיהם יהיו זהות לאלה של מנהיגות יהודית. אם היו אנשים כאלה, הם כבר היו חברים במנהיגות יהודית, או שלא היה צורך בהקמת מנהיגות מלכתחילה. בכל זאת אפשר היה לדרוש כי אותם מועמדים יתמכו בגלוי באותם עקרונות שאצלנו הם בחזקת "יהרג ואל יעבור", כמו שלילת מדינה פלשתינית ודבקות בזהות היהודית של המדינה. אפשר להתפשר על עניינים כלכליים או חברתיים, לפחות לעת עתה, אך לא בדברים שהם בנפשנו. ככלות הכל, העזרה שאנו מקבלים מהקב"ה מותנית בכך שאנו דבקים בעקרונותינו.

עתה נשאלת השאלה, האם לתמוך בליכוד כאשר הרכב הרשימה אינו לרוחנו? אני משוכנע שכן, וזאת בשל הסיבות הבאות:

כבר בתחילת הדרך החלטנו שאי אפשר לשנות דברים באמצעות הקמת מפלגה חדשה או בתמיכה באחת המפלגות השוליות. דבר לא השתנה מאז, והנחת יסוד זו עודנה תקפה.

כאשר דיברנו עם חברי מרכז הליכוד, חלק מהם סרבו לתמוך במועמדותו של משה לכנסת אף על פי שהביעו תמיכה ברעיונותיו, וזאת בגלל חששם שמשה יעזוב את הליכוד בעוד זמן קצר ויקח אתו אחרים, במקרה שהשתלשלות העניינים לא תהיה לרוחו. אנו חייבים להוכיח כי אנו נשארים בליכוד בכל מקרה, וכי נמשיך להאבק על העקרונות שלנו מבפנים.

כולנו מחינו נגד תופעות של "בולשביזם" בכנסי המרכז, ותבענו התנהגות מוסרית ודמוקרטית בתוך המפלגה. לכן אנו חייבים לקבל את הכרעת הרוב גם כאשר התוצאות אינן מוצאות חן בעיניו. אחרת איננו שונים מהעסקנים שאנו מבקרים.

אנו חייבים לפעול תוך ראיה למרחק. יתכן שבעוד שנה או שנתיים יהיו שוב בחירות. נראה כי כל עוד הממשלה (מכל צד פוליטי שהוא) תמשיך להתנהג על פי התפיסה של השמאל, הדבר יוביל בהכרח לאסון. כפי שראינו, חלק נכבד מהעם כבר התפכח במידת מה מאשליית אוסלו, ותהליך זה יימשך. בסופו של דבר נזכה בתמיכה רחבה, אבל רק בתנאי שנמשיך לפעול בהתמדה, באמינות ובאמונה.

הברירה היא לפרוש לגמרי מהמשחק הפוליטי, או להמשיך בדרכנו למרות שבטווח הזמן הקצר היא נראית בלתי נסבלת.

בעזרת השם נזכה לתקן עולם במלכות ש-די.