למות או לכבוש את ההר

כל כך הרבה מאמרים תכננתי בשירת הים. כל כך הרבה לקחים. מסקנות לגבי קונספציות שקרסו. לגבי מנהיגות שטח שנלחמה על שרידותה – לא על גוש קטיף. על רבנים ששלחו את תלמידיהם לבצע את הפשע! כל כך הרבה חשבונות נפש צריך עכשיו לעשות, כל כך הרבה בירורים מעמיקים, מי בכלל האוייב, ומהיכן הוא מתקיף. האם נכון להמשיך ולהתגייס עכשיו לצבא? ומה היחס שלנו למדינה הזו שטורפת אותנו...

אבל אחרי שגררו אותי ארבעה שוטרים וזרקו אותי לאוטובוס, ואחרי שגנבתי הצצה חטופה אחרונה בשמש השוקעת על שירת הים, בירכתי ברוך דיין אמת בשם ומלכות, קרעתי קריעה, מחיתי דמעה אחת קטנה – וזהו. אני לא הולך להכות עכשיו על החזה של אף אחד מלבדי. כי עכשיו צריך להתקדם, עכשיו צריך לאסוף את האנרגיות העצומות שהתפזרו לכל עבר ולרכז אותן במשימה אחת –
לכבוש את ההר. לכבוש את ההנהגה.

לא למות בצורה מכובדת, אלא לכבוש את ההר ולהיות זה שנותן לצבא את הפקודות.

כי עכשיו הכל ברור. המפלצת התגלתה במלוא מערומיה. טעיתי והטעיתי כשאמרתי שלא תהיה התנתקות כי אנחנו לא ניתן. טעיתי ואני מבקש סליחה. בדיקטטורה הישראלית, אי אפשר להילחם בלי להפעיל אלימות. אי אפשר להילחם בטרור בלי להפעיל טרור. ומכיוון שאיננו בנויים לכך, אנחנו כן ניתן, ואם לא נכבוש את ההר עוד יהיו הרבה התנתקויות!

אני לא אומר לוותר על מאבק! צריך להילחם בשיניים ובציפורניים על כל מאחז וכל בית. אבל זו מלחמת השהייה. הרעים – עם הכסף שלנו והילדים המגויסים שלנו, הרעים עם המזל"טים מעל וכל כלי המשחית מתחת, הרעים - עם היס"מ, ועם המג"ב, עם השב"כ והמשטרה, הרעים- עם צבא הגירוש המפואר וכל מנגנוני המדינה שכבשו מאיתנו, הרעים במשחק הזה, תמיד ינצחו.

אין לנו ברירה. זה או להתחסל או לקחת את ההנהגה. למות או לכבוש את ההר.

ועכשיו זה בהישג יד יותר מתמיד.

אנחנו צריכים לאסוף את כל האנרגיות, את התסכול, הכאב, הזעם. אנחנו צריכים לאסוף את הנוער המפואר שלנו, את הציבור האיכותי והעוצמתי שלנו, אנחנו צריכים לתעל את כל זה לכיוונם של מאה שלושים ושבעה אלף איש. 137,000 איש יבחרו בעוד זמן קצר את המנהיג הבא של מדינת ישראל. 137,000 – זה מספר בעלי זכות הבחירה בספר הבוחרים המעודכן של הליכוד. שרון מבצע תרגילי השהייה אבל בסופו של דבר צפויים פריימריס בזמן הקרוב. אם כל בחור מתוסכל, אם כל מגורש, אם כל אם מוטרפת, אם כולנו כולנו נבין עכשיו שזה שדה המערכה האמיתי, שדה המערכה על הנהגת המדינה, אם במקום לאחוז את השור בזנבו, נתפוס אותו בקרניו, אם נגיע אל כל אחד ואחת מאותם 137,000 ליכודניקים, כפי שעשינו במשאל המתפקדים – אבל עם עוצמה רוחנית ורגשית חזקה פי כמה- אם נעשה את כל זה, אנחנו יכולים להביא תוצאה אסטרטגית.

אני כבר למדתי.

אני כבר לא מבטיח ניצחון, למרות שאני בטוח שבסופו של דבר גם לכך נגיע. אבל תוצאה אסטרטגית במגרש ההנהגה פירושה היפוך מוחלט של מגמה. אתם חשבתם שחיסלתם את הציבור האמוני וקברתם אותו בחולות קטיף – עכשיו הוא מתרומם כעוף החול לשחרר מכם את המדינה. תוצאה אסטרטגית גם אם עדיין לא ננצח (ושוב! אני בהחלט חושב שניתן גם לנצח), משמעותה שהנוער שלנו כבר לא מתרוצץ בוואדיות במשחקי חתול ועכבר עם הצבא. במקום זאת הוא כבר בראש אחר – ראש מנהיג. תוצאה אסטרטגית- זה שינוי מוחלט בתודעה הישראלית.

זה עכשיו הסיפור. להתחבר למנהיגות יהודית. לקבל קורס מזורז, תיק מסודר, ורשימת כתובות, ולא לעזוב את הליכודניק שלך, עד שלא תשכנע אותו להצביע להנהגה שיש לה אלוהים.

זה עכשיו הסיפור.
למות – או לכבוש את ההר.