מתקרבים ימי אלול, אותו חודש מיוחד שבין ט"ו באב ליום הכיפורים, שהם ימי השידוכים. יש אומרים שט"ו באב היה מעין טכס פתיחת עונת השידוכים ויום כפור טכס הסיום, וביניהם אלול שכולו "אני ל דודי ו דודי ל י". נבחרו ימים שונים אלו כדי לסמל שני רבדים שבכל שידוך. ט"ו באב הינו יום חול בתקופת החופש ויום כפור הינו שבת שבתון היום הכי קדוש בשנה.
שידוכי ט"ו באב מסמלים עובדה שהשידוך צומח מנטיות לב ארציות על פי נתונים פה עלי אדמות. אהבת חולין התלויה בדבר. יש תכונות אישיות היוצרות את הקשר. זוהי אהבה מתוך החיים הנקראת "אהבת עולם". עיקר ההשקעה באהבה זו.
בשידוכי יום כפור מעפילים לעולם שמימי שבו נעלמים הפגמים והחסרונות. אלו שידוכים מתוך זיהוי השורש האלוקי המשותף. מובא בספרים שבני זוג הנם שני חצאי גוף, ולהם שני חצאי נשמה, ובשורש הם אחד. ביום כיפור הגוף מזוכך ולכן מורגשת ומודגשת הנשמה. במציאתם זה את זו מצאו הם שוב את שורשם. בחיבור זה אין גילוי מוגבל מתוך העולם אלא מתוך אמונה שפה משהו נצחי בלתי מותנה הנותן לקשר גובה. פה הבטחון שאם קלקלנו תמיד אפשר לשוב. זוהי אהבה עצמית כמו שאדם אוהב את עצמו בלי סיבות והיא נקראת "אהבה רבה".
אלול שבין הימים הללו מרכז בתוכו את ט"ו באב ויום כפור יחד. הקשר שומר על זיקה מתמדת לשורש המשותף מחד ומוצא ביטוי בתכונות ומעשים של חיי יום יום מאידך. ככל שהננו כלולים משתי האהבות, היחס עמוק ויציב יותר. אהבת אלול מורכבת מהרוחני והגשמי, אלו ימי חולין מתוך התעלות. אהבה זו נקראת "אהבה בתענוגים". (מעיין גנים לבראשית)
נגמר החופש בימי אלול ההתכנסות פנימה, חזרה אל שיגרה ומסגרת. ובתוך ימים אלו מסתתרת התעלות, שופר וסליחות. ישנה השפעה סמויה המקיפה את הנפש ומעניקה תפילה לעומק ולשלמות, תקווה להארת פנים ולא רק לקיום פרטים טכניים. עמדנו במשימות, אך היכן החיוך? תשומת הלב? באלול נשלחת אמונה מלמעלה וממלא רצון שנצליח לעשות את העבודה למטה בפנימיות, בינינו לבין בני זוגנו, ובינינו לבין הקב"ה.
