|
בשבוע האחרון שלפני נפילת כפר דרום, התארחתי בביתו של עוז קדמון, בן דודי. ברצוני לשתף אתכם בחלק מהחוויות שחווינו באותו שבוע גורלי ולחלוק אתכם את מחשבותי.
פרק ראשון – צידוק הדין. יש לי טענות והשגות על רוב המעורבים בעקירת הגוש. על הצד של "הרעים" (ממשלת הרשע, מערכת המשפט, התקשורת, המשטרה והצבא) כבר נאמר הכל. בצד "הטובים" ניתן למנות את מועצת יש"ע שלא 'סיפקה את הסחורה' – עיקר הגירוש בוצע תוך יומיים, הרב אליהו שהבטיח "היו לא תהיה", משה פיגלין שהצהיר "אנחנו לא ניתן" וכבר הספיק להתנצל ויש עוד רבים שיש לעשות על חזם חשבון נפש ציבורי. כלפי אחד אין לי טענות: כלפי ריבנו של עולם. אמנם התפללנו רבות ובכוונה רבה בתקופה האחרונה (את אחד הפרקים הבאים אקדיש לתפילות בכפר דרום בשבוע האחרון לקיומו), אך המאזן הכללי הוא לחובתינו. בהנחה שהשקפת עולמינו, השקפת העולם הדתית-לאומית, היא הנכונה, הראויה והמשקפת את רצונו של מקום, יש בעיה שאנו מעטים מידי, רק כ- 10% מהיהודים החיים בארץ גם שומרים תורה ומצוות וגם נושאים בנטל הבניה והיצירה בארץ תוך הודיה לקב"ה על חסדיו ונפלאותיו בתקומת עם ישראל בארצו. אחד מתוך עשר. שניים נוספים הינם חרדים, שומרי תורה מצוות אך לא טורחים להודות לרבונו של עולם על תהליך הגאולה וקיבוץ הגלויות המתרחש לנגד עינינו בשישים השנים האחרונות. עוד 10-15% הינם אתיאיסטים והשאר "מומרים לתיאבון" – מאמינים שאינם שומרי מצוות. בנוסף, מול "האחד הטוב", ישנם עוד עשרה יהודים יהודים ברחבי העולם שיכולים היו לעלות לארץ ובחרו להשאר בגלות. ר' לוי יצחק מברדיטשב היה לבטח מצליח למצוא נקודות זכות על עם ישראל גם בהיבט הסטאטיסטי הנ"ל. לדעתי, המאזניים של שקילת הזכויות והחובות, נוטות לרעתנו. ישאל השואל, למה דווקא הטובים משלמים את המחיר ("צדיק ורע לו")? ובכן, לא פה המקום לתת את התשובות האמוניות לשאלה הנצחית הכואבת הזאת, אבל כן אומר: ככה זה. עשרת הרוגי מלכות שלפני חורבן בית שני לא היו נגועים בשנאת חינם שבשלה חרב הבית. הם לא היו בין "חכמי ירושלים" שנכחו בדרמה של קמצא ובר קמצא ולא מחו. למרות זאת הם אלו ששילמו את מחיר חרון אפו של מלך מלכי המלכים וכבר נאמר בספר ויקרא "בקרובי אקדש". ככה זה היה וכך קורה גם בימים אלו. העובדה שהציבור שלנו הוא זה שספג את הגזירה, מחזקת בי את התחושה שאנו אלה שמניפים את הדגל הנכון. הדגל של עושי רצונו של מקום, הדגל בראש המחנה הקורא לעם ישראל "מי לה' אלי". [תזכורת בצד צידוק הדין: אין פה שום צד זכות לטיטוס מודל 2005 וגם לא לאיש מעושי דברו.] 
תמונה מתוך אוטובוס המגורשים אל הבית של עוז. עשרות גזלנים-מסיגי גבול-פולשים על שביל הכניסה לבית ובתוכו. מתי הם יתנו את הדין? הפרק הבא: כוחות הגירוש 15/08/2005 לא נשכח ולא נסלח
|